
כשחושבים על פירות טרופיים, ישראל לא קופצת לנו לראש ישר. אבל גם כאן, בלב המזרח התיכון, צומחת חקלאות טרופית מרשימה עם פירות מרהיבים. פיטאיה, קובו, גרגר פנמה וכמובן האננס האהוב - כל אלה כבר חלק מהגידול המקומי. איך בוחרים את הפירות הטרופיים הטובים ביותר? מה ההבדלים בין הזנים השונים?
פירות טרופיים מיוחדים שאתם רוצים להכיר
פיטאיה (פרי הדרקון) - הפרי הכי יפה שיש. רומנטי, מלא בוויטמינים וטעים, אבל גם הכי יקר מכיוון שקשה לגדל אותו בישראל.
קובו - קרוב משפחה של הפיטאיה, רק הרבה פחות מרהיב. כמו סוג של סברס אקזוטי שקל לאכול - חותכים ואוכלים בכפית. הוא פחות יקר כי נראה פחות נוצץ, אבל לא פחות טעים ובריא. הוא השתלב נפלא בארץ וקל לגדל אותו, אבל יש אותו לתקופה קצרה מאוד בקיץ.
גרגר פנמה (דובדבן ג’מייקה) - פרי בטעם של קרמל! בשנה האחרונה יש תנופה במכירות שלו, והוא תחליף מצוין וראוי לאוכמניות. הוא גם פחות יקר מפירות יער אחרים כמו פטל, מחזיק הרבה זמן במקרר ונחשב מאוד בריא.
פינגר ליים - ההדר האוסטרלי היפה שנקלט מעולה בשוק הישראלי. כמעט כל מסעדה בארץ משתמשת בו היום, בקוקטיילים או במנות. בפנים יש לו גרגרי קוויאר לימוניים נפלאים עם טעמי ליים חזקים.
מה מיוחד בפירות הטרופיים הישראליים?
ניסו לגדל פירות טרופיים בארץ הרבה שנים, בעיקר במקומות החמים, וזה לא צלח. לכן, בעבר היה קשה למצוא אותם בשווקים, אבל כיום ניתן לגדל אותם בישראל והם מתחילים להשתלב במטבח הישראלי.
האננס הישראלי הוא אחד הפירות הטעימים ביותר שגדלים בארץ. הוא קטן יותר מהמיובא, אבל מתוק יותר. טעמו שונה מאוד מהטעם של אננסים מיובאים, שעד שהם מגיעים לישראל הם כבר “עייפים”. לוקחות שנתיים שלמות לגדל את האננס הישראלי, לכן הוא יותר יקר, אבל הרבה יותר עסיסי וטעים.
למה כדאי לנסות פירות טרופיים מקומיים?
הפירות הטרופיים המקומיים טריים יותר, גדלים באדמה שלנו ומגיעים אלינו בשיא הטריות. הם מאפשרים לנו להיפתח לטעמים חדשים ולהתנסות בטעמים ייחודיים. בסוף אנחנו רוצים להיות בריאים, ופירות מקומיים הם הדרך הטובה ביותר להשיג את זה.
תגובות (0)