טרה טרה ג’וליס! כפר דרוזי מלא אוצרות קולינריים ולא רק

כמה רחוק תהיו מוכנים לנסוע בשביל פיצה טובה? כמה טובה? בואו נגיד אחת מה-10 הכי טובות בארץ שיש סביבה באזז גדול שעובר מפה לאוזן בין המקומיים ולאחרונה פורץ את הגבולות הגליליים. עובדה, גם אני פה, ואני לא גרה במרחק 10 דקות נסיעה, גם לא שעה. היה שווה? ברור! הרי בשביל זה אני מכנסת אתכם לקרוא על המאפה העגול, המבעבע, שמפיל אותנו שדודים לרגליו. כולה פיצה, אבל איזה פיצה.

בואו נתחיל מהתחלה. ג’וליס, נעים להכיר. לא, לא ג’וליס הבסיס הצבאי בדרום אלא הכפר ג’וליס בצפון. לא מכירים? לא שמעתם? ועל ירכא, כפר השופינג הלאומי עם קניון האוכל הגדול בארץ, כן שמעתם? הייתם? קניתם? אז ממש ליד.

הכפר ממוקם בגליל המערבי וההיסטוריה שלו  חוזרת לתקופת שלטונו של יוליוס קיסר, לתקופת התלמוד, ימי הביניים ועד למאה ה-16 אז הגיעו הדרוזים והקימו אותו מחדש.

כמה מעלות טובות יש לכפר היפה - הוא שקט, נעים ויש לו גנים מפתיעים ותושבים מאירי פנים. בטרם יצאנו לתור אותו התרכזנו בבטן המקרקרת ומששבענו וליבנו היה שמח יצאנו לטייל בין הרחובות והסמטאות ועל הדרך לשרוף קלוריות עד ליעד הקולינרי הבא בכפר.

הביאנלה של סניה

הדיבורים על סניה והפיצה הנהדרת שלה הובילו אותנו היישר לטאבון לוהט ב-450 מעלות, שהוצב בתוך מבנה עתיק עם חצר מקסימה שבא להתנחל בה  ולא לזוז. המקום עוצב בסגנון הפיצריות המשפחתיות, הכפריות, כמותן יש רבות באיטליה. בכלל, ארץ המגף משחקת תפקיד מרכזי אצל סניה עמאר, שלמדה שם את רזי הבצק והפיצה להם הוסיפה טאצ’ דרוזי.

האוכל שלה מאוד טעים, “פרשי”, לא מכביד ומשאיר טעם של עוד. האירוח מזמין וחייכני, כזה שנותן להרגיש בנוח מרגע שנכנסים. התפריט לא מתחכם, להפך. הפיצות הן כוכבות והן מעניינות, אחרות ועשויות מבצק אוורירי וממוצרלה הכי טרייה שיש.

כך למשל תוכלו להזמין את פיצת טעמי המסיק שמתכתבת עם עונת המסיק, שנמצאת בשיאה במטעים הסמוכים. על הבצק הניחה סניה עולש טרי, כדור מוצרלה מפורק, פלפלון בשביל החריפות העדינה ולפינלה זרזפה שמן זית שנסחט אתמול.

יש גם פיצות מלנזנה, מרגריטה וגבינות, פיצות זעתר ופיצות אותנטיות עם כדורי בשר או פיצת קבב עם עגבניות, כרובית וקישואים צלויים, שמצדיקה הגעה מרחוק. למי שרוצה לטעום גם מאכלים מקומיים לצד הפיצה, יש גם עראייס, שקשוקה וסלט פטוש שנקצץ על המקום.

Biennale Pizza Arte
ג’וליס
04-8841334

הנור של באסמה

נור (אור בערבית) הוא האור הכפול של בסמה הינו. הנור הראשון הוא בנה, הנור השני היא המסעדה שלה. אמרנו אישה ומסעדה בנשימה אחת, וזה הדבר הכי לא מקובל בעדה הדרוזית. אל תטעו בשקט ובמראה העדין של באסמה, כי אף אחד לא יכול לעמוד בפני נחישותה, גם אם מדובר במסורת ובמה יגידו זקני הכפר.

הגענו אליה בזכות האוכל, אבל קשה שלא לספר את סיפור חייה, בקצרה, כדי להבין את מקור האומץ לפרוץ כנגד כל הדעות והסיכויים. ב-2002 בעלה, מרסל ח’יר, נפצע בפעילות מבצעית בעת שירותו במילואים. היא הייתה צעירונת בת 22 ובהריון. מרסל לא התאושש מפציעתו הקשה וב-2015 נפטר והשאיר אותה שבורה ומסוכסכת עם משפחתו. היא נאלצה לחזור לבית הוריה והבדידות ולחץ הפרנסה הובילו אותה ללימודי קונדיטוריה.

היא התגלתה ככישרון, אפתה עוגות בטוסטר אובן ומכרה אותן לבני המשפחה ותושבי הכפר. הביקוש וההצלחה הובילו אותה לשכור מקום קטן במרכז הכפר. כשהלקוחות ביקשו גם קפה ליד העוגה הוסיפה כמה שולחנות ופתחה בית קפה. שוב גדל הביקוש לפאטייר, למעמולים ולבסבוסה ולאחרונה שיפצה את המקום, נוספו שולחנות ונהייתה מסעדה בהשראת הדיוואן הדרוזי, השומרת על אותנטיות כפרית בעיצוב, בריהוט ובכלי ההגשה.

בתפריט הבוקר לאבנה, חומוס, עלי גפן, מנקיש ופטאייר גבינה וזעתר. בצהרים-ערב מצטרפים ספיחה וסמבוסק נהדרים, קישואים וחצילים ממולאים, מלפוף, באבא גנוש, תבשיל במיה, מנסף טלה, מחמאר עוף וגם דרוזבורגר - המבורגר דרוזי. במה שונה הדרוזי מהאמריקאי? הקציצה עשויה מבשר טלה קצוץ גס, גבינה ערבית מותכת וממרח סודי שמחליף את הקטשופ המסורתי.

היום נור, בנה בן ה-17, מסייע לה בניהול, היא מבשלת ומדי פעם יוצאת מהמטבח, מסתובבת בין הסועדים, מחייכת בביישנות ויוצרת אווירה נעימה וטעימה.

מסעדת נור
ג’וליס
077-7299243
 

הגנים של אלמונה

גני אלמונה (בערבית, תקווה ואמונה) הם הטוסקנה הגלילית. הגנים המטופחים הם פרויקט חיים של נאג’י עבאס שהקים אימפריית גננות כדי להנציח את סבו והוריו. בחצר ביתו הקים גן עדן המשתרע על שישה דונם שהטיול בו מפתיע ומפעים.

בכניסה יקבלו את פניכם שני נחשים מתפתלים, המסמלים את השער לגן העדן, רק שכאן אין עץ תפוחים. נאג’י שתל פרחים, עצים ושיחים טרופיים, מיקם ביניהם פסלים, תעלות מים, מפלים ומזרקות, הוסיף דלתות ושערים ישנים, בנה מרפסת כמו זו של רומיאו ויוליה, תחתיה תלה זוג לבבות אדומים.

כשיורדים במורדות הגן ההפתעות רק הולכות ומתעצמות - מכונית פולקסווגן תכולה, וספה נושנה, אופניים רומנטיים, ספסלים, נדנדות, ביתני אבן, חצר מרוצפת בשחור לבן כמו באחוזות טוסקנה, אגמצ’יק עם סירת מנוע, והגדיל והוסיף מסילת רכבת עם קרון, תחנה ומזוודות כסמל לחזרה בזמן ולגלגול נשמות, בהם מאמינים הדרוזים.

לטובת הילדים (ובכלל) יש גם כלובי ציפורים ופינת חי וליטוף. בקיצור, מקום מושלם ללכת בו לאיבוד ולעשות הרבה סלפי וסטורי לאינסטגרם.

גני אלמונה
ג’וליס
077-9973567
 

המאוזולאום של השייח

מקום מומלץ נוסף לביקור הוא קברו של שייח עלי פארס, שנודע יותר בשם שייח אמין טריף. השייח היה מנהיגה הרוחני של העדה בארץ ונחשב לאיש אהוב ונערץ. הוא זכה בפרס חתן ישראל על תרומתו החשובה לעדה, למדינה ולשותפות שייצר בין הדתות. לאחר מותו הוקמה לו אחוזת קבר בסלון ביתו, שהפכה למקום קדוש המסמל את ברית הדמים שנכרתה בין ישראל לעדה הדרוזית.

אחוזת הקבר, הצנועה אך עם זאת מלאת הוד והדר, הפכה למרכז מבקרים כשהבאים מוזמנים לשמוע את סיפור חייו המרתק של השייח, על יחסיו המיוחדים עם שמעון פרס ועם מנהיגי עולם, על השתלבות העדה בחברה ועוד.

קבר השייח אבו אברהים טריף
ג’וליס
077-9974352

צילום תמונה ראשית: אוצרות הגליל