תיירות, אמנות ואוכל הם החיים. שלי, לפחות. זו המהות, האהבה, העבודה - שילוש קדוש שהתמזל לי גם לעסוק בו והוא הכי Business and Pleasure . הפלז’ר שלי הפעם הוא אוהבים אמנות. עושים איור - שבוע האיור 2019 שמתקיים בפעם השישית בתל אביב, העיר לא הפסקה. במשך 10 ימים יוצגו 80 תערוכות בחוצות העיר, ברחובות, בגלריות ובחללים אלטרנטיביים.
ואיך זה מתקשר לאוכל? מתקשר בטבעיות, כי לא אחת השפים, הבשלנים ובכלל, מתייחסים לבישול כאל אמנות, וצלחת מדוגמת זה חלק חשוב לעין ש’אוכלת’ וליד שמצלמת ומשגרת לאינסטוש. אבל לא רק, כי חלק מהתערוכות שיוצגו נותנות השנה מקום של כבוד לאוכל והחיבור שלו לאמנות דרך קלישאות מהמטבח המקומי.
ואם בקלישאות עסקינן, מהידועות הוא שפסטה ופיצה זה מטבח איטלקי, טאקו ובוריטו זה מטבח מקסיקני ואוכל מוגזם משתייך למטבח האמריקאי. אבל מה מגדיר מטבח ישראלי? בשל קיבוץ הגלויות והטעמים הגדול שלנו התשובה אינה חד משמעית וכל אחד מגדיר אותו אחרת. יחד עם זאת, בשנים האחרונות התפתח כאן סוג של מטבח מקומי שהתחיל להצמיח שורשים.
לדברי רעות ברנע, עיתונאית תרבות ואוכל ואוצרת התערוכה “מטבח מקומי”, “חלק מהשפים והמסעדנים הישראלים הפכו למלקטים, לעובדי אדמה, לחקלאים, לאלה שמנקים את הבוץ מעלי הסלק ואת החרקים משורשי הבטטה הסגולה. פתאום כולם עושים Farm To Table ודוגלים במטבח מקומי, עונתי, טרי וסקסי”.
לא אחת שפים מתייחסים לאוכל שהם מגישים כאל יצירת אמנות אבל איך אמנים מתייחסים למה שמגיע לצלחת שלהם? האם המקומיות והעונתיות מצליחה לעבור מהצלחת לאמנות, ומה קורה לקלישאות האלה כשמנסים לתת להן ביטוי ויזואלי? את זה בדיוק היא בודקת בתערוכה המסקרנת שהיא מציגה במסעדת א-לה רמפה. וראו הוזהרתם, לתערוכה הזו תוכלו להגיע רעבים כי יש גם אוכל טוב בסוף. בואו נתחיל מהאוכל הטוב.
א-לה רמפה
קוראים לה המחתרתית, האלטרנטיבית, הברנז’אית, החברתית, האמנותית, הביתית, הצמחונית, הטבעונית ו”זו שיושבת על הרמפה”. איך שלא יקראו לה, היא כבר כאן שבע שנים, ממוקמת בשוליים של דרום תל אביב, נטועה חזק בתוך האזור התעשייתי ורחוקה מלהיות נוצצת, מיופייפת ומעוצבת כמו אחיותיה במרכז העיר צפונה.
הקבועים אומרים שהיא מזכירה להם את הימים הטובים של רחוב שנקין, לאחרים היא מזכירה את ימי התרמילאות בהודו ולשכנים מעיתון “הארץ” היא משמשת כזולה הביתית. כך או כך יש בה הרבה עניין וטעם עוד לפני שהאוכל מגיע לשולחן, וכשהוא כבר מגיע גם קרניבורית כמוני מוכנה להפוך לצמחונית פינת טבעונית.
א-לה רמפה היא מסעדה-בר שמשדרת אווירה שכונתית, חברתית, נעימה. עם השנים היא הפכה למרכז תרבות גם הודות לבעליה, עמרי בראל ודוד בינרט, שהגיעו מעולם האמנות הירושלמי ומגדירים את המקום כ”בית תרבות אוכל ושיכר”. כשפתחו היו חלוצים ונועזים כשבחרו להתמקם בקודקוד נידח במשולש של שכונות שפירא, פלורנטין ויפו. היום הם מוקפים באמנים, מעצבים, רקדנים ומוזיקאים, הסביבה הטבעית שלהם.
התפריט של רמפה הוא סוג של קיבוץ גלויות על הצלחת - המזרח פוגש את המערב פוגש את ים-תיכון חדש. למשל תבשיל אינדונזי עם שומר, ג’ינג’ר, תפוחי אדמה וחמאת בוטנים; סלט ברוס-לי עם אטריות שעועית, ירקות ירוקים וכתומים, בוטנים ושומשום ברוטב סויה ומירין; קפרזה קלאסית, ממליגה פרמזן ופטוצ’יני עם ארטישוק; מסבחה עדשים שחורות וחציל שרוף עם לבנה ירוקה ועגבניות קונפי. אהבתי את תבשיל הפטריות - פורטובלו, שמפיניון וכמהין עם פתיתים עבודת יד, ואת הסינייה. את הבשר המחליפים כאן כרוב וכרובית, עגבניות, סלק צלוי, בצל ומעל הכול טחינה גולמית ולתנור. וכבר בא לי עוד.
בקינוחים: הנועז - אגסים בוויסקי שהונחו על לבנה צ’ילי ומעליהם הזליפו בלסמי מצומצם; זיכרונות מירושלים - גלידת וניל-טחינה, אגוזים, סילאן ושערות חלבה; ובקינוח “החבר’ה מהמילואים” עשו אדפטציה לטירמיסו שכאילו נרקח מפרודוקטים מהמטבח הצה”לי - את המסקרפונה החליף הלבנה ואת הזביונה חלב מרוכז. ביזאר, אבל טעים. לכבוד החורף שעוד יגיע, כבר הכינו ליין של קוקטיילים ומרקים מחממים, כשהראשון לככב הוא המינסטרונה האדמדם.
ובעניין האמנות, קירות המסעדה הפכו לגלריה שמציגה תערוכות של אמני השכונה ובמרפסת נערכות הופעות מוזיקה.
א-לה רמפה, רח׳ העמל 21, קריית המלאכה, תל אביב. 03-5461506
ואם אתם כבר שם - קריית המלאכה
אזור קריית המלאכה נחשב לאזור שוליים ואולי בגלל זה התפתחה בין המוסכים, הנגריות, המתפרות ובתי הדפוס סצנה אמנותית. האמנות כאן זועקת מהרחובות, מהבניינים ומהקירות המכוסים בגרפיטי צבעוני, חתרני, בועט. מחסנים הפכו לסטודיו של אמנים, מוסכים הפכו לחדרי מוזיקה והקלטות, חנויות נושנות הפכו לגלריות ובית לשימור הוסב לבית קרמיקה בו יוצרים ומציגים פסלים וקדרים. הכי כיף להסתובב בין הרחובות להתרשם מאמנות הרחוב, להציץ לסטודיו של האמנים ולהיפגש איתם בגלריות הקטנות. במהלך שבוע האיור יתקיימו באזור המלאכה מגוון תערוכות, סיורים, סדנאות ומפגשי אמן, אבל אנחנו בקטע המחבר בין אמנות לאוכל.
מטבח מקומי - התערוכה שאצרה רעות ברנע ובה היא מציגה את “ליל סדר בקיבוץ” - איור של עמית טריינין המציג את חדר האוכל הקיבוצי, המטבח הכי מקומי שלנו; “גפילטע שוש” - עבודתו של שושקה אנגלמאיר המציג את הרומן שלו עם הגפילטע פיש; “בשר ושני ירקות” - עבודתו של ארז האצ’יסון שלקח את האינגליש ברקפסט המסורתית והכניס אותה לפיתה; “Farm To Table” של נועה ליברמן-פלשקס, שלקחה את הקלישאה ויצרה עבודה השואלת מתי יוגשו לשולחננו תרנגולות שיטילו ביצים במקום; Flintstone אובייקטא, עבודות של בנימין הסנוט שייצר סטייק מחימר צבוע ודג סלמון מעץ הכי מוחשיים ומעוררי תיאבון.
איפה?, א-לה רמפה, קריית המלאכה
חי, צומח, אורנמנט - תערוכה המציגה את הכלים המעוטרים של משפחת בליאן, שמציינת 100 שנים לראשית הקרמיקה הארמנית בארץ. בין השאר יציגו צלחות, קערות וכוסות שבשנות ה-70-80 היו פופולאריים ונוכחים כמעט בכל בית. כלים שהובאו מסמטאות העיר העתיק והוסיפו צבע ואתניות לכלי הפורצלן וכלי הקרמיקה המונוכרומטיים שהורגלנו אליהם עד אז.
איפה? בית בנימיני - המרכז לקרמיקה עכשווית, רח׳ העמל 17 תל אביב
תל־אביב על הצלחת - Citykat Stories - תערוכה העוסקת באוכל כגורם מקרב בין אנשים ותרבויות בעיר, החל מאוכל רחוב ועד למסעדות גורמה. בפתיחת התערוכה (21.11, 20:00) יציגו סיפורים בתוך משקה וידפיסו איורים על הקצף של הבירה והקפה.
איפה? Citykat Stories אברהם הוסטל, רח׳ לבונטין 21 תל אביב
מטבח פשוט שמח - מיקי מוטס משיק את ״מטבח פשוט שמח - מדריך מאויר לתזונה מן הצומח״, ספר שמפשט ומנגיש מידע על תזונה מהצומח על ידי איורים, אינפוגרפיקה, הומור וכיף.
איפה? סלון בגדד, רח׳ מונטפיורי 22 תל אביב
Talking Art - סיורים מודרכים בין תערוכות, גלריות, בתי מלאכה, חנויות, מלונות, ברים, מסעדות ורחובות יפו העתיקה, שוק הפשפשים, גן החשמל, שכונת לבונטין וקריית המלאכה. בנוסף ייערך סיור משפחתי הכולל סדנת יצירה בהשראת התערוכות.
מתי? 30-21.12
כמה? חלק גדול מהתערוכות והאירועים ללא תשלום, סיורים 90-50 שקלים
לפרטים: www.illustrationweek.co.il
תמונה ראשית: שושקה אנגלמאיר
