פסטה

עם שמן זית, רוטב עגבניות או עם בשר - יש כל כך הרבה רטבים שהולכים נהדר עם פסטה. נדמה שהפסטה היא חלק בלתי נפרד מהמטבח שלנו: החל מ”פסטה בלי כלום” שהילדים כל כך אוהבים, ועד לפסטות עם רטבים שלא מביישים גם מסעדה איטלקית אותנטית. יש כל כך הרבה צורות ודרכים לבשל ולאכול פסטה וזה הדבר הכייפי במאכל הזה: אפשר לעשות איתו המון. פשטות ההכנה בשילוב הטעם העשיר שמתקבל, ביחד עם הצורה האסתטית שלה הופכת את הפסטה למאכל כל כך פופולארי. עם כל כך הרבה שילובים, קשה להאמין עד כמה פשוטים המרכיבים שמכילה פסטה.

פסטה היא מאכל איטלקי, עשוי מים, קמח וביצים. את הפסטה מבשלים במים מומלחים או שהיא נאפית ומוגשת על פי רוב עם רוטב. הקלות בה ניתן להכין אותה הפכה אותה לפופולארית ברחבי העולם.

קווים לדמותה - ולהכנתה

ניתן להכין פסטה במגוון של צורות ולכל צורה יש את השם הייחודי שלה. פסטה המוגדרת “אל דנטה” היא פסטה שאינה מבושלת יתר על המידה ואינה מבושלת מעט מדי. הצורות השונות של של פסטה מותאמות עבור רטבים שונים. כך למשל ספגטי יוגש עם רוטב עגבניות ולא עם רטבים גסים משום שהם לא נתפסים בצורה מיטבית על צורה זו של פסטה. כמה מסוגי הפסטה הקיימים:

• ספגטי: פסטה בצורת אטריות דקות וארוכות. בישראל מכונה בטעות “מקרוני”. הספגטיני והפדליני הן גרסאות מעודנות ודקות יותר של ספגטי.
• פטוצ’יני: אטריות רחבות, שטוחות וארוכות. מתאימות לרוטב פסטה עם חמאה או גבינה וגם לרוטב ראגו.
• לינגווני: אטריות שטוחות וארוכות עם מרקם חלק.
• לזניה: אטריות שטוחות ורחבות. הן משמשות בתור שכבות בצק שמוכנות עם רטבי בשאמל וראגו.
• קנלוני: צינורות פסטה חלולים גדולים הניתנים למילוי ולאפיה בתנור.
• פפרדלה: אטריות הפסטה האלה רחבות יותר מפטוצ’יני ומשתלבות היטב עם רטבים בשריים ועשירים.
• פוזילי: אטריות פסטה בצורת בורג.
• פנה: פסטה המתאימה לרוטב סמיך, בצורה של צינור עם חור באמצעו.

רוטב עגבניות? שמנת? או שום ושמן זית? ואולי בכלל אתם בכיוון של לזניה עם טעם עשיר? כל המתכונים מובילים לארוחת פסטה טעימה.