עוף ברוטב עגבניות ופלפלים ממולאים בסיר אחד

מה ההגדרה שלכם לאוכל מנחם?

אני מאמינה שאצל כל אחד זה קצת אחרת. אני אספר  לכם על שלי, מי יודע, אולי תזדהו.

אוכל מנחם בעיני זה אוכל שזורק אותי לזיכרונות טובים מתקופות נעימות ומנחמות בחיי. אז אצלי זה מתחבר לבית של סבתא שלי, סבתא פנינה.

סבתא פנינה, אמא של אבא שלי, נולדה באורוגואוי ועלתה בגיל צעיר ארצה במסגרת תנועת הנוער השומר הצעיר והגיעה לקיבוץ. בקיבוץ סבתא שלי לא הייתה צריכה לבשל. תמיד היה אוכל בחדר האוכל והילדים היו בלינה משותפת ולמי בכלל היה תנור בבית?! אז סבתא שלי התחילה לבשל בגיל מאוחר יחסית ולכן המטעמים שיצאו תחת ידיה אינם דבר טריוויאלי בכלל. 

שני מטעמים יחזירו אותי לעד לבית הנעים של סבתא פנינה בקיבוץ: הקרואסונים האגדיים שלה (הנחשבים בעיני מי שטעם אותם למותג) וכמובן, איך לא? הפלפלים הממולאים!

מלבד הטעם הבלתי נשכח של הקרואסונים זכורה לי תשומת הלב המיוחדת שסבתא הייתה נותנת לי ולקרואסונים שלה. סבתא שלי בסבלנות, בדייקנות ובתשומת לב אין סופית (כמו שרק היא יודעת לתת) הייתה מכינה לי במטבח הפצפון שלה שבקיבוץ קרואסונים שהם אגדה (יגיע גם תורם לעלות  לטור שלי בפודי אבל עוד לא). היום אני רוצה לעסוק במשהו אחר: הפלפלים הממולאים של סבתא.

פלפלים ממולאים אדומים בטעמים חמימים ועדינים ועוף ברוטב עגבניות פשוט אבל שרק סבתא יודעת לעשות כזה טעים!

עשיתי כל מיני ורסיות לעוף הזה ואף פעם לא יצא לי כמו שלה אבל בפעמים האחרונות הגדלתי לעשות ושילבתי בין העוף לפלפלים, זה בעצם יצר את ה-אוכל המנחם, את הנעימות שבארוחה חורפית. הכל בסיר אחד שטעים גם (ואפילו יותר) ביום שאחרי.

יש נחמדות רבה בפלפלים ממולאים שכן העבודה עליהם היא ממש פשוטה ולא מצריכה עדינות כמו זו הנדרשת בריקון קישואים או בגלגול עלי גפן. הטעם של הפלפל בזמן הבישול משפיע בצורה כל כך חיובית על האורז שלא צריך הרבה יותר מזה בחיים.

אצלי במקרר יש תמיד שאריות ירוקים שכבר קצת התעייפו וזה מתאים לי בול למילוי, אז אני קוצצת ומוסיפה לאורז חופן ירוקים עייפים או כאלו מרעננים מהגינה (נענע, כוסברה, פטרוזליה, שמיר, בצל ירוק, בזיליקום), כולם יעבדו פה.