ליבילנד, איך את מסתדרת? כיצד בונים שגרת יום עם שישה ילדים

כולה שגרת היום שלי, מה כבר מעניין בזה? זאת המחשבה שעברה לי בראש כשקראתי את מאות הבקשות שאכתוב בנושא מצד העוקבות שלי. אז הנה זה בא. לדעתי זה “רגיל כזה” אבל אם תוכלו לקחת לעצמכם ולו משהו אחד, והיה זה שכרי 🙂

אימא לשישה ילדים לא מתחילה את סדר היום שלה בבוקר. את סדר היום שלי אני צריכה להתחיל מהלילה. זאת אומרת, אני לא חייבת, אני יכולה לדחות ולהכין הכול בבוקר אבל אז עלול להיות לי בוקר כל כך נוראי ומבולגן, הילדים יגיעו ב-11:30 לכיתות, אני אתחיל את היום שלי עצבנית ואז ארגיש את אותה הרגשה נוראית שסיפרתי לכם עליה בטור הקודם. לא שווה את זה.

לכן אם אני רוצה בוקר רגוע ושלו אני חייבת להתכונן אליו עוד מהלילה שלפני.

אז דבר ראשון, ואולי החשוב ביותר, בגדים. אני מתחילה באיתור ציציות וכיפות, תלבושת אחידה נקייה ומגוהצת לעדינה, חולצות פולו עם צווארונים לשניים הגדולים וגרביים לכולם!

כשכל הבגדים מונחים על השולחן בערמות מסודרות לכל ילד, אני מתפנה להכנת מפעל הכריכים הפרטי שלי.

בגדול אני מעדיפה לקום שעה לפני כולם ולהכין להם אותם טריים וחמים, זה תלוי ברמת העייפות שלי באותו הערב, וזה תלוי מה הגוזל ביקש שאכין לו לאכול. אם זה ממרח שוקולד אין בעיה להכין בערב, אבל חביתה… לא להיט לאכול אותה קרה.

כדי להתחיל במלאכת הכנת הכריכים אני חייבת לברר עם כל ילד מה הוא רוצה לאכול. בד”כ זה לא משתנה. הילדים יכולים לאכול 365 ימים בשנה לחמנייה עם חומוס וזיתים. שנית, אני בודקת שיש לי במקרר את כל האלמנטים שאני זקוקה להם כדי לא להיתקע ללא קוטג’, ה’ ישמור.

כשהעליתי לסטורי את התמונה הזו של הכריכים מוכנים לבוקר, ביקשה אחת מהעוקבות שאפרט מה כל ילד אוהב לאכול כדי לתת רעיונות לילדים שלה. אז קחו רעיונות לילדים שלכם:
סלט ביצים (הכי אוהבים!)
לחמניית אצבע עם קטשופ ופסטרמה בטוסטר. יעני טוסט נקניק
לחם עם ממרח חומוס, עגבנייה וזיתים
לחם מטוגן
טוסט עם קטשופ וגבינה צהובה
קטשופ עם זיתים
ויש אחד גם שהכי אוהב לחמנייה ריקה

ואז זורחת השמש. 6:00 בבוקר. מוישי הקטן בן ה-3 שהוא גם השעון מעורר שלי, מעיר אותי במנגינת “אימא, אני רוצה שוקו”, שלא מפסיקה לשנייה עד שהוא לא מקבל את השוקו.

אט אט, אחד אחרי השני, מתעוררים להם הילדים, הבית הופך הומה, אני שמה מוזיקה שמחה כי ככה אנחנו הכי אוהבים להתחיל את היום, יעקב יוצא להתפלל כדי להספיק לחזור הביתה בדיוק ב-7:30 ולצאת לפזר את הילדים.

הילדים נוטלים ידיים בבוקר, אומרים מודה אני לפניך מלך חי וקיים ומתחילים את היום.

אני אוהבת לעשות בבוקר “הפעלות” כמו: “מי שמוכן עד השעה 7:00 מקבל משהו טעים” או “אני מרגישה שיש כאן כמה ילדים שמתכננים לי הפתעה ומתארגנים ממש בזריזות. מעניין מי הם…”

לקראת השעה 7:30 כולם עם התיקים על הגב אחרי צחצוח שיניים, מוכנים ליציאה מהבית, אני עושה השלמות אחרונות של חתימה למורה על הטופס שביקש, אורזת כסף לטיול שנתי, מנקה פירורי בייגלה שנשארו בתיקים, מסדרת את השיער של עדינה, מנקה את הפנים של כולם ומסדרת לעצמי את הנשימה.

8:00. אני לבד בבית. לא ייאמן. אשכרה יש שקט! אני מכינה לי קפה ממכונת הקפה עם המון קצף לבן ונזרקת על הספה. וואו, איזה בוקר. כמה אנרגיות הורים צריכים כדי לתפקד כמו שצריך. זה לא להאמין.

אחרי סיום הקפה וההתאוששות שלי, אני מתארגנת מתאפרת, ויוצאת (ברוב הבקרים) לפגישות עסקיות שקשורות לבלוג שלי, או נשארת בבית אבל לגמרי עובדת, כותבת את התכנים שהתחייבתי לכתוב, מצלמת מוצרים שהתנסיתי בהם וממש אהבתי או שלא, ולגמרי משתדלת בכמה שעות שהן רק שלי להפיק מעצמי את המקסימום (בין לבין אני מתכננת לי בראש בדיוק מה אכין לילדים לצהריים, אוהבת מאוד להשתמש בתנור. אני מכינה תבנית גדולה עם כרעיים עוף ותפוחי אדמה וירקות. מכניסה לתנור לשעתיים וחצי והילדים מחכים לזה בטירוף).

לקראת הצהריים אני בדרכי הביתה לאסוף את הילדים, מנתקת את עצמי עד כמה שאפשר מכל מדיה חברתית כי עכשיו אני ‏אימא! ורוצה להיות האימא הכי נוכחת שיש.

16:00 הילדים כולם בבית

16:30 אוכלים ארוחת צהריים

17:00 משחק חופשי, שיעורי בית

19:00 מקלחות, ארוחת ערב, סיפור, אוספים צעצועים, מחזירים את הבית למצב אנושי

20:00 הילדים ישנים

ואז זה הזמן שלי ושל יעקב לעצמנו. אנחנו אוהבים לצאת בערב לאכול בחוץ קצת להירגע מהיום שהיה. אוהבים באותה מידה גם לשבת בגג שלנו עם כוס תה חם ולדבר. אם נכנסו לי שיחות ב”זמן שלי עם הילדים”, אני חוזרת אליהן בערב, מתחילה שוב פעם בארגון הבוקר של מחר וזו, רבותיי (פחות או יותר), שגרת היום-יום שלי!!!

אשמח אם תשתפו אותי בטיפים שלכם איך אפשר לייעל ולשפר את שגרת היום, וכמובן אני מחכה לכם באינסטוש שלי השבוע עם המון הפתעות מעניינות!