בילוי מקסים עם המשפחה: פסטיבל האוכל של מטה יהודה כבר כאן!

פסטיבל האוכל של מטה יהודה נערך בדרך כלל באביב, ובאביב האחרון היה אמור לחגוג 20 אביבים. אלא שגם על הפסטיבל השפעת הקורונה לא פסחה, האירוע נדחה ואז נדחה שוב. כדי לא לוותר על המסורת האזורית, המארגנים החליטו לקיימו סביב ט”ו באב, תחת כיפת השמיים באוויר הפתוח, באווירה סופר חגיגית ונעימה בחסות האוויר הקריר והאנשים החמים.

את הפסיטבל הראשון חגגו לפני 20 שנה. אותן סוגיות שבזמנו העלו את הצורך ליצור מסגרת שתייצר מקור הכנסה נוסף למשפחות המושבים - הפכו רלוונטיות יותר מתמיד בימי הקורונה. היום, כאשר אי הודאות והשינוי הפכו לקבוע, בשלני ובשלניות מטה יהודה עושים שוב את מה שהם עושים כל-כך טוב כבר שנים רבות, הם פותחים את ליבם ומטבחם, חושבים מחוץ לקופסא ומציעים חווית אירוח אחרת בבתים, ביקבים, במטעים ובעגלות קפה לצד הדרך.

ממטבחה של אמא הודית
ריקי יוסף ממושב תעוז מציעה ממיטב מטעמי בית חמתה. על שולחן מכוסה בסארי הודי, תמי מגישה מטעמים מהמטבח ההודי קוצ’יני - חטיפי פאלרום מטוגנים מסוג צ’ידה העשויים קמח קוקוס, שומשום בצל ותבלינים; פריפודא - קציצות עדשים כתומות מטוגנות; מסאלה דוסה - קרפים רכים ואוורירים המזכירים לחוח ממולאים בתפוחי אדמה, עדשים כתומות, עלי קארי ותבלינים; בורי מסאלה - בצק מטוגן ממולא בתערובת תפוחי אדמה וקארי כתום; לצידם טעמנו קארי לימון כבוש וקארי מנגו ועמבה מעולה, צ’מאנדי - מטבל שעשוי מכוסברה, קוקוס, עלי קארי פלפל חריף וקשיו. לקינוח מוגש פייסום - משקה טפיוקה וקרם קוקוס עם שקדים מולבנים טחונים, והל. ריקי גם תלמד איך להכין אדה - קינוח מתוק המזכיר בצורתו קובה, שעשוי מבצק רבוך, במילוי קשיו, שקדים, קוקוס, שומשום, הל ושקדים שמאדים בתוך עלי בננה. מחיר - 160 ₪ ליחיד או 300 לזוג.

מהעץ והשיח - לצלחת
בימים שלפני הקורנה נורית הירש הייתה מורת דרך שערכה סיורי אוכל וטיולי ליקוט, ואירחה בביתה ארוחות שף. כשכל אלו בוטלו - נורית החלה להכין סלסילות שמולאו בתוצרת הסביבה, אבל האירוח והמפגשים עם האנשים חסרו לה מאוד. בפסטיבל, נורית חוזרת לעשות את מה שהיא הכי אוהבת - היא מארחת בחצר ביתה המרווחת (המאפשרת לה לשמור על תקנות התו הסגול) ומגישה אוכל צמחוני המבוסס על תבואת הסביבה.

במהלך הארוחה, לצד יינות מיקבי הסביבה וקוקטיילים שהיא רוקחת בעצמה (למשל עראק עם ענבים, זעתר, רוזטה שקדים סומק וקרח), נורית מגישה קרש לחם ובו טוסטוני לחם מחמצת של מאפיית לחמל’ה הסמוכה ולצידן מאזטים של ריבת חצילונים עם ציטרה, סוכריות קליפות אבטיח, סחוג עלי גפן, סלרי קונפי, ברוסקטות ועליהן גבינת שברה פחם של חוות זלצר, עלי מיזונה של ירוק’לה וריבת תות מהעץ בחצר ועלי ציטרה (המחירים נעים בין 24-52 ₪ למנה) סלט פאקוס, פלפל חריף, שרי תמר, ריג’לה ופתיתי אבן יוגורט; סלט תאנים, עלי מיזונה, גבינת תום עזים ובלסמי מצומצם; “רביולי” סלק ממולא פטה שקדים ופסטו אזוב, עלי אזוב וצנובר; טורטליני סלק חציל שרוף ופטה שקדים ברוטב שמן זית, מרוות בר, צלפים מלוקטים וצנובר; קישוא בלדי בהיר צרוב על אחו בלנקו (מרק שקדים קר), צ’אטני משמש, סומאק וצנובר. לקינוח אל תוותרו על טראפלס שמן זית, זעתר, דובדבני אמרנה ו-וויסקי. מחירי המנות נעים בין 24-52 ₪, מינימום הזמנה של 120 ₪ לאדם.

ורטיגו - כפר אומנות אקולוגית
את בית ורטיגו בקיבוץ נתיב הל”ה מנהלות שלוש אחיות ובני זוגן. בימים כתיקונם המקום שוקק רקדנים, כאשר ביולי-אוגוסט מגיעים למקום רקדנים למחנה קיץ שכולו ריקוד “ורטיגואי” טיפוסי. גם כאן הקורונה משאירה חותם, ושיעורי הריקוד לא יצאו לפועל, “אבל כשם שבימי שגרה בני המשפחה הולכים עם הטבע, ולא נגדו - גם בימי הקורונה ידענו לעשות התאמות” מספרת אורית קדם. “בימי הפסטיבל אנו מציעים גם ליהנות מהופעות של להקת המחול, וגם מארוחות אותן אני מכינה”.

אורית מגישה תפריט מקומי מרהיב -  מרק גספצ’ו קר בטעמי סלרי ומלפפון ברורים ולצידו מקלות פרמזן; מוס חצילים קלויים, קוביות סלק, כוסברה, סביצ’ה בורי ויוגורט מוקצף; כופתאות דלעת וחומוס ברוטב קארי חמאת בוטנים וחלב קוקוס על סטיקי רייס וסיגר דף אורז ובו מקלות סלקים וגזר; פריקסה עם קציצות דגים ולימון כבוש וממתק שוקולד טחינה ופיסטוקים.

בית הקונטיינרים - סיגל ואיליה מגנס-גבע
ביתם של הזוג מגנס-גבע נבנה בארבע ידיים, שני לבבות, חזון אחד וקונטיינרים! בביתם הייחודי שבלוזית בני הזוג משתפים בסיפורם היחודי, שגם משתקף מכל פינה בבית. כלי הנגינה הפזורים בסלון, הציורים ויצירות האומנות שכולן מעשה ידיו של איליה, מספרות במעט על הזוג והמשפחה - על סיגל היפיפייה שבשגרה מדריכה טיולים בחו”ל, ועל איליה שסיפור חייו שזור באינספור תחנות - מדנמרק ועד סיני, מירושלים ועד דבלין.

בעוד איליה מנגן ומספר כיצד בנה את הבית, הכיר את סיגל או מימן את שהותו בשבדיה בזכות משרוקית והרבה כריזמה, סיגל מאכילה את האורחים במטעמיה: לחם דגנים דני המוגש עם ממרח קישואים וקשיו, ממרח לבבות ארטישוק וקונפי שום, ממרח חריף של כוסברה ולימון, חומוס טרי עם מסבחה חמה; סלט עשבי תיבול וקוביות סלק על כתר לאבנה; סלט סלרי ובוטנים; מאפה תרד גבינות;  סלייס עם מבחר ירקות צלויים, פטה ובלסמי מצומצם; מרק קטניות, ג’ינג’ר ועגבניות; לקינוח מבחר חליטות מעלי הגינה, קוביות פאדג’ שוקולד בברנדי ואספרסו.

קפה שחור חזק - אגרוקפה שריגים
באגרוקפה אוהבים קפה, ואת מי שאוהב אותו. זה המקום למי שאוהב ומעריך קפה באמת. חנן, בעל המקום, מספר את סיפור פולי הקפה אותם הוא מגדל בעצמו ומייבא מקולומביה, עורך סיור במפעל שלו מאחורי בית הקפה ומזמין לטעימות קפה בהן מבחינתי גולת הכותרת הוא קפה הקולד ברו (Cold brew). קפה מרגש שאותו חנן ממליץ לטעום “נקי” - קר, מר, בשלוק אחד.

אלור’ו
גם אלור’ו הוא עסק משפחתי. המקום נמצא במתחם שימור ומנוהל בקפידה, אהבה ושימת לב לפרטים על ידי אורלי כהן-אלורו, בן זוגה אריאל לוי ואחותו של אריאל, הקונדיטורית, חופית שוהם. המשפחה כולה מגויסת להצלחת המקום, כך שאל השולחן מגישה את האוכל ביתם של בני הזוג, אלונה, ואני חייבת להודות שיש משהו מרגש בנערה הממליצה על תוצרי הוריה.

“פתחנו את המקום בפברואר, ובמרץ כבר התחיל הסגר. החזקנו מעמד בזכות מערך המשלוחים שהקמנו, בו עבדנו כולנו, כל המשפחה. היה מי שאפה, היה מי שעשה משלוחים והיה מי שענה לטלפונים. עסק משפחתי” מספרת חופית בחיוך. “מה שכייף זה שאנשים שהכירו אותנו דרך תפריט המשלוחים, רק חיכו לבוא ולהתארח במקום - יש פה קהילה תומכת” מוסיפה אורלי.

כשתגיעו לכאן - כנסו ושאפו עמוק את ריח המאפים, ואז תפסו לכם שולחן. מנת הטעימות הזוגית מאפשרת לטעום מבחר לחמים ומאפים כמו מקל פרמז׳ן, גבינות רכות וקשות, סלט חצילים חמצמץ, סלט עלים, פטריות מוחמצות, קרם חצילים שרופים וריבות נדירות - הכול תוצרת עצמית, קטן, מוקפד וטעים. בורקס מוצא הוא מאסט, לצד כוסית עראק שמחליק בגרון.

חממת הסחלבים - קיבוץ מעלה החמישה
חממת הסחלבים היא כלל איננה חממת סחלבים. כלומר, פעם הייתה שם חממה וגם כעת ניתן לקנות שם סחלבים, אבל למעשה זוהי מסעדה איטלקית של הזוג דודו אסלן ודניאל אסלן זילברשטיין, שאתם רוצים להכיר.

הזוג, בני הקיבוץ, חיפשו מקום לנטוע בו שורשים ולהקים את מסעדת חלומותיהם. הם מצאו את חממת הסחלבים שנסגרה - והחליטו להפוך אותה למקום שלהם. את השיפוץ ערכו בעצמם, את שולחנות גידול הסחלבים הפכו לדקורציה והקימו במקום מטבח פתוח עם תנור אבן ובר מתוק.

“כשפרצה הקורונה ידענו שלא ניתן למקום להסגר. למזלנו גם בימי הסגר הכי אדוקים יכולנו להגיע למסעדה, היא נמצאת 100 מ’ מהבית שלנו, כך שיכולנו לקיים מערך משלוחים” מספרת דניאל. המקום נודע בזכות הפיצות של דודו, אז התחילו למכור פיצות קפואות, לצד מנות מהתפריט. זה לא היה קל, גם היום אי היציבות לא פשוטה - אבל הם אוהבים את המקום, אוהבים את העשייה, אוהבים להאכיל - והם שם מחכים לכם!

אל תפספסו את קרפצ’יו הקישוא המוגש עם נענע טרייה, צ’ילי, גילוחי פרמזן, בצל ירוק ונבטי מיקרו; את פוקצ’ת הריקוטה שעליה שמנת חמוצה, תפוחי אדמה בשמנת, פקורינו, מחית כמהין, וביצי עין; את רביולי הערמונים המוגש עם רוטב שמנת ושקדים ואת סלט יהודה הממזרי שבו עגבניות, צנוניות, הצל, כוסברה, פטרוזיליה, שום, שמנ”ז ופלפל חריף.