יד ראשונה מאמא מחליפה – לפעמים הילדים שלנו רק רוצים שנקשיב להם

מכירים את זה שאתם נמצאים בתוך סיטואציה כלשהי ואתם מאוד עסוקים וטרודים, ורק אחרי כמה שעות פתאום קולטים מה בעצם עברתם/חוויתם?

בדיוק היום לפני שבועיים היה יום הטיסה שלי לחו”ל. הייתי מאוד לחוצה בגלל מיליון סיבות. מהטיסה, מזה שאני הולכת להשאיר את הקטנטנים לבד, איך הם יסתדרו ומה יהיה? ואולי בכלל כדאי שאקדים את הטיסה חזור? הייתי חסרת סבלנות.

בכיתי הרבה, ארזתי את המזוודות תוך כדי שאני זורקת לאוויר מיליוני משפטים בתקווה שזה יחלחל: “אל תשכחו כל ערב לשלוח לי תמונה של הבגדים שלכם מוכנים למחר!”, “ולא לשכוח לצחצח שיניים פעמיים ביום!” ועוד כל מיני משפטים שאימהות זורקות לאוויר בלי לשים לב, אפילו מתוך שינה.

כאמא למופת (תרשו לי) דאגתי לעזוב את הבית כשהוא מלא בכל טוב הארץ. בשביל שזה יקרה, יצאתי בצהרי אותו היום לסופרמרקט הקרוב עם עדינה בת ה-6 ומוישי בן ה-3.

תוך כדי שאני תרה אחר חלב של תנובה (הבנתם את משחק המילים?), מחפשת את הפיתות המרובעות שהם הכי אוהבים בעולם, מנסה לזכור כמה שיותר מוצרים שהם ככל הנראה יצטרכו ואז יצרחו שהם לא אוהבים, זה הגיע:

-“אמא, קר לי”
-“עדינה, אנחנו ליד המקררים של הגלידות ולכן קר לך. תכף נמשיך הלאה ויהיה בסדר.”
-“אבל אמא, עדיין קר לי!”
-“אוקי עדינה, אנחנו כבר זזות”
-“אבל אמא, אני אומרת לך שקר לי!!!”
פה הפתיל שלי נגמר ויריתי: “אז מה רוצה שאני אעשה? שאני אסע לחנות אחרת לקנות לך סוודר? שאני אעזוב את כל העגלת קניות ששעה אני מעמיסה ונחזור הביתה? תגידי לי את!!! מה. את. רוצה?!”

חזרנו הביתה עם הקניות. הילדים כבר היו מקולחים וריחניים אחרי ארוחת הערב, ואני חיכיתי שהמונית שלי תגיע ותיקח אותי לשדה, לא לפני שעברתי בסבב נשיקות, ליטופים חיבוקים והבטחות למתנות.

עדינה הבת הנסיכה שלי שכבה על הגב במיטה הוורודה שלה, הביטה לתקרה והייתה שקועה במחשבות כשניגשתי לתת לה חיבוק ונשיקה לפני שנסעתי.

ואת הרגע הזה לא אשכח.

היא הסתכלה עליי בעיני התכלת שלה, עם מבט חכם יותר משל הרבה אנשים מבוגרים שאני מכירה ואמרה: “את יודעת, אמא, היום בקניות כשאמרתי לך שממש קר לי, לא רציתי שתביאי לי סוודר. ולא רציתי שנעזוב הכל ונחזור הביתה. בעצם, לא רציתי שתעשי כלום. רק רציתי… שתדעי שמאוד קר לי”.

בום. זה גמר אותי. הרגשתי כל כך אשמה באותו הרגע. איך לא שמתי לב???

חיבקתי אותה הכי חזק שיכולתי. אמרתי לה שאני מצטערת ושהייתי לחוצה ושבאותן דקות לא הצלחתי להתייחס אליה כי היו לי בראש הרבה דברים שהפריעו לי. ובכיתי. כי אני לא טיפוס שמצליח להסתיר וגם למה צריך?

10 וחצי שעות טיסה לניו יורק חשבתי רק עליה. על השיעור הכל כך חשוב שהגעתי אליו בעקבותיה. וכמה אני אוהבת אותה.

כשאני מבקשת מיעקב שיכין לי קפה, אני רוצה שהוא יכין לי קפה. הקפה עצמו כבר פחות חשוב. אנחנו רוצים יחס. מגיל אפס עד 120. זה כל מה שמעניין אותנו.

והילדים המתוקים שלנו לא רוצים שנייעץ להם. הם לא רוצים שנמצא להם פתרונות. הם רוצים רק דבר אחד - שנראה אותם. שנשים לב להבעות שלהם, בשקט. בלי לדבר. רק לחבק. שנתייחס לזה  שקר/חם/מגרד/עוקץ/רטוב/טעים/חריף/מתוק להם. זה כל מה צריכים.

ותתפלאו לשמוע, זה הרבה יותר קל מלפתור להם את כל הבעיות (שכנראה לא ייגמרו לעולם).

ואם אנחנו במוזה של תובנות ומסרים, אז הנה מסר אחרון ממני אליכם, והפעם הוא מסר טעים מאוד! תחשבו כבר מעכשיו על דרך מקורית להודות לי.

בשבת שעברה התארחתי אצל גיסתי שגרה בניו ג’רזי. היא בשלנית בצורה מוגזמת והכינה (ספרתי!) 36 סוגי סלטים על שולחן השבת. מי אמר שאצל אשכנזים אין מה לאכול?

בשבת בבוקר היא פינקה אותי בספל רותח של קפה בטעם אגוזים (אמריקאים חייבים הכול שונה) והגישה לי חתיכה אחת קטנה ותמימה מעוגת גבינה. עוד לפני שסיימתי את החתיכה כבר ציוויתי עליה בפה מלא, אם לא קשה לה, לחתוך לי חתיכה נוספת. ואז נוספת ועוד אחת קטנה ועוד ועוד. ופשוט לא יכולתי להפסיק. איזה מזל שבשבת לא משמינים? (גאון מי שהמציא את המשפט הזה)

אז הנה, במיוחד לקוראים היקרים של פודי, המתכון לעוגת הגבינה הטעימה בעולם!

מצרכים:
340 גרם עוגיות אוריאו
1/2 כוס שמן קנולה
680 גרם גבינת שמנת 30%
3/4 כוס סוכר לבן
3 ביצים

לקישוט: 1 מיכל שמנת מתוקה 38%

אופן הכנה:

1. במעבד מזון מרסקים את העוגיות בפולסים ליצירת פירורי עוגיות.
2. מעבירים לקערה, מערבבים עם השמן ומניחים בתבנית מרופדת בנייר אפייה. משטחים את התערובת ליצירת בסיס לעוגה ומצננים במקרר.
3. במיקסר עם וו בלון מקציפים את הגבינה, הביצים והסוכר לתערובת אחידה.
4. מוזגים את תערובת הגבינה על בסיס העוגה.
5. מחממים תנור ל-180 מעלות ואופים בתנור החם כ-40 דקות, עד שהעוגה יציבה.
6. מקשטים: במיקסר עם וו בלון מקציפים את השמנת המתוקה לקצפת יציבה.
7. מזלפים מעל העוגה, אפשר לקשט בתלתלי שוקולד ומצננים. יש לקרר את העוגה 8 שעות לפני ההגשה.

ובואו לבקר אותי באינסטגרם❤️