אוכל טוב באווירה פסטורלית שעושה עוד מקום בבטן

הידעתם: ג’וז ודניאל זה בכלל גוז’ ודניאל עתידות: בקרוב תיסעו לבני ציון.

המסעדה הידועה שופצה לאחרונה, ואני, שבאופן מפתיע רק המלצתי עליה עד כה  מ”שמועות” בלבד, החלטתי שאין כמו ההווה לבדוק אם ההמלצות שלי בכלל שוות משהו ות’אמת שיחקתי אותה. 17 דק’ בווייז ואני בבני ציון. אגב, תמיד רציתי לגור שם.

אילת (שבכלל מחיפה) ואני הכרנו לפני שנים בטלוויזיה ומאז אנחנו חברות נפש וכל פעם שאנחנו נפגשות זה שעות על גבי שעות של שיח וצחוק. הפעם יצאנו כשהמלצרים כבר התיישבו לאכול בסיום המשמרת שלהם, הייתי בטוחה לרגע שאולי יבקשו מאיתנו להישאר לעזור לנקות.

לוקיישן: רח’ אנשי בראשית, מושב בני ציון

עיצוב & וייב: כיאה לאזור, העיצוב כפרי ונעים עם שילוב של אמנות טרנדית, החלל בפנים גדול ומרווח והמרפסת (שנאמר לי שבאור יום רואים ממנה נוף ירוק אינסופי) כיפית ונעימה. הפעם יצא לי במקרה להתיישב בה… פעם הבאה אבקש לשבת שם מראש. גם אם אני לא רואה את הנוף - משהו בידיעה שהוא נמצא שם, מעניק לי תחושה אוורירית שמאפשרת לי לפעמים אפילו לאכול יותר.

זו פעם ראשונה שאני יושבת במסעדה שיש מתחת לשולחן ספוג כך שכאשר אתה משלב רגליים אתה לא חוטף סימנים כחולים אלא נוגע בספוג. הגדלת ראש היסטרית.

המוזיקה נתנה קצב נחמד למקום, שבנקודת מבט ראשונה חשבתי שהיה בעיקר מבוגר יחסית, אך כשהתעמקתי נוכחתי לראות שלצד המבוגרים (והאיכותיים) היו גם לא מעט חבר’ה צעירים שנשלחו לעברם בתכיפות קינוחים מעוטרים בזיקוקי יומולדת. סביב רוב השולחנות ישב מספר זוגות יחד - כנראה שלא רק אצל נח זה תפס.

מה שותים: אני כהרגלי הלכתי על הנגרוני (44 ₪), ואילת, שהיא ליידי אמיתית ולא מעט פעמים פוקחת עיניים גדולות למשמע הבוטות שלי, הזמינה לעצמה יין לבן מבעבע (34 ₪). היא אמנם עברה לגור בגעש אבל זה כנראה סטייל חיפאי מושרש.

מה אוכלים: התפריט חדש ויש המון מנות כיפיות לטעום.

אכלנו סלט גוז’ ודניאל - ירקות שורש ברוטב הדרים (46 ₪). מנה טעימה ומרעננת אך בתור אחת שחיה עדיין באייטיז ומכורה לרטבים, היא הייתה קצת יבשה לטעמי. שדרגתי אותה כתוספת למנה העיקרית שלי וכשאיחדתי את הטעמים באותה הצלחת - זה היה מושלם.

ניסינו להביא את החורף עם מרק בצל קלאסי -  ציר בקר, אמנטל וקרוטונים (44 ₪). אילת שלגמה את המנה בשקיקה הסבירה לי שהמרק גאוני.

הזמנו גם קריספי חציל - עגבניות שרי, בצל סגול, גבינת פטה (48 ₪). מה שהתחיל על הנייר כמנה שנחלוק בה הפך להיות בפועל כיבוש חד צדדי שלי. כמו שאומרים “לגמת - פספסת”. כשהיא הייתה עסוקה במרק, אני טרפתי את המנה ה”משותפת” ולא השארתי לה פירור.

הופתענו לראות בתפריט מלאי כופתא - קארי של דלעת, קשיו, גרגיר נחלים (78 ₪). הגרסה הישראלית למנה הודית ידועה הביאה אותי לתחקר את המלצרית שעה לגבי הכוסברה. בחיים (ואני מדגישה בחיים) לא הזמנתי ביודעין מנה שיש לה קשר דם לכוסברה וכשהיא חזרה והסבירה לי ש”הכוסברה בפנים אך לא מורגשת” ואני שאלתי “אם היא לא מורגשת אז למה בכלל צריך אותה?” היא המשיכה והתעקשה שאזמין, אטעם ואם לא ארצה היא תחליף לי באחרת. יד ביד היא הבטיחה שתצעד איתי בדרך החדשה לכיוון הכוסברה הלא מורגשת… וואללה היא צדקה! לראשונה בחיי אכלתי כוסברה ונותרתי בחיים לספר על כך. הטייק אוף הישראלי הגיע בצורת פלאפלים ארוכים עם טעם עשיר וטעים.

בגזרת הפחמימות הזמנו פטוצ’יני דלעת השטן - כוסמין הבנרו, חמאה חומה, גרעיני דלעת מתובלים (72 ₪). אם פעם השטן לבש פראדה, עכשיו הוא כנראה יותר בקטע הפיקנטי. העובדה שהמנה הייתה לי חריפה מדי אפשרה לאילת לחסל אותה לבד.

לא יכולנו שלא לסיים במשהו מתוק והזמנו קראק פאי - קרם פטיסייר אפוי, שמנה חמוצה, ליים (46 ₪). למרות שלא היה לנו מקום, המלצר התעקש ואכן מדובר בשילוב מנצח של חמוץ/מתוק.

כמה שילמנו? 410 ₪ סה”כ (לא כולל שירות)

ראוי לציון: מנות מיוחדות וטעימות גם אם לעיתים מתחכמות, שירות סופר אדיב ונעים ופינת עישון שמזכירה צימר באתר סקי. לצמחוניים יש מספר אפשרויות (לא רבות). ארוחות בוקר בשישי עם נוף הפסטורלי ויש אפשרות לאירועים פרטיים.

גוז’ ודניאל
רח’ אנשי בראשית, מושב בני ציון
09-7714122
א - ש 23:00 - 12:00
ו 23:00 -09:00