האם המשלוח של “נאם” מתאים לכולם? טור ביכורים מוקפץ

-היי, לירון. אני תמר, העורכת של אתר פודי. מכירה אותנו?
כן, ברור, אבל לא מבינה…
-יצא לנו לעקוב אחריך והיינו מאוד שמחים אם תכתבי לנו טור. מה הזיקה הקולינרית שלך?
זיקה קולינרית? בגדול, אני יכולה להגיד לך איפה תמצאי את הקפה הכי טוב בעיר, איזה חציל קטלני חובה לטעום ולגלות לך באיזו חומוסייה מתחבא אורז סופני. ובקטן, אני עושה חביתה עם פטריות מדהים!
-מעולה!
את לא רצינית…

מי אני

אני לירון קרניאל, תל אביבית בת 36, לא מבשלת, לא ניסיתי ללמוד לבשל ואני מבטיחה שמעולם לא ביקשתי מתכון מאיש בחיי.

תוכלו לאמת זאת עם אמא שלי, שתמיד אומרת: המקרר שלך - ריק ועצוב! מתי תבשלי? מה תעשי כשיהיו ילדים?

אני גרושה, ללא ילדים ובינתיים רק מבייצת. והמקרר שלי לא עצוב, הוא פשוט מאוד נקי. ויש לי כרטיס אשראי, ויחד אנחנו מזמינים אוכל מכל מסעדה אפשרית.

ואם אתם שואלים את עצמכם, לא נמאס לך לאכול בחוץ ולהזמין?

האם לאסי עזר לא נמאס להופיע בכל תכנית על המסך?

האם לאביבית בר זהר לא נמאס לנתח את עצמה?

התשובה היא לא. וגם לי לא נמאס.

מה אזמין היום?

ישנם מספר שיקולים: הראשון והחשוב ביותר הוא מה משודר אחרי החדשות?

ריאליטי, שגורם לך להימרח על הספה או בינג’ של דרמה, ששואב אותך למסך?

רצה הגורל ויש “מאסטר שף”, התוכנית שפותחת את כל בלוטות הרוק והצ’אקרות של הקיבה. כלומר, חייבת להזמין משהו מספק. ממש לא בכיוון של סלט או פיצה.

השיקול השני, שלא יהיה יותר מדי מושחת ומשמין, כי עדיין מדובר בבחורה טיפוסית, שלא מרבה בעשיית ספורט (שזה שקול ל-לא עושה ספורט).

השיקול השלישי, הוא שהבן זוג, עוזו, נוטה לפתח רעב מאוחר. כלומר, לא להזמין משהו שהוא יותר מדי “כבד”.

כל השיקולים הביאו אותי להזמין “נאם” - אוכל תאילנדי.

כמה זמן חיכינו להזמנה? שעה שלמה. יאמר לזכות האתר שאכן זה מה שכתוב, וזה קצת מתסכל, כי אין עילה להתקשר למסעדה ולשחרר קיטור, ואז עוזו חוטף ריקושטים מפולנייה קטנה עם קול של פקינז.

איך הגיע המשלוח? 2 שקיות מלאות באוכל, ללא צ’ופסטיקס או סכום בכלל. לקבל אוכל תאילנדי ללא צ’ופסטיקס זה כמו להיות בהופעה של עומר אדם בלי שהוא מבקש להוציא אייפון, לפתוח ת’סטורי ולעשות את הקטע עם הרגל. מה זה בכלל?

היה לנו טעים?

מנה ראשונה סופר טעימה וקבועה שלי היא האגרול הצמחוני (28 שקל). המון שמן, אבל טעים! נאם שוב פיקששו ולא שמו רוטב בוטנים שמגיע בצד, כמו במסעדה.

ואיך אפשר מבלי להזמין את הסום טאם, סלט פפאיה (36 שקל). מכיוון שאני פולנייה, יש לי קושי עם חריף ומאוד אהבתי שניתן במעמד ההזמנה לבקש להוריד את מינון החריפות ועוד דברים, כגון בוטנים וכו’. פיצ’ר לא רע למבאסי מנות, כמוני.

לעיקרית הזמנתי מנה שמעולם לא טעמתי והייתה מעולה - פאד פט מאמוואנג (77 שקל)- חזה עוף מטוגן מוקפץ עם גזר, פלפל אדום וירוק, בצלים וקשיו.

המנה כ”כ טעימה שאפשר לאכול אותה ללא אורז בכלל, לחוסכים בקלוריות.

עוזו הזמין מנה שנראתה כמו זירת פיגוע, פלה פאד פט (79 שקל) - נתחי פילה דג מטוגן ברוטב קארי אדום וחלב קוקוס, שעועית תאילנדית, צ’ילי, קפיר ליים ובזיליקום תאילנדי שמוגשת עם אורז מאודה וסיכם אותה כסופר טעימה. אני לא טעמתי כי לא הייתי שורדת את זה. החריפות מטורפת ואפילו עוזו קיבל גלי חום כאילו הוא בגיל הבלות.

כמה זה עלה? 220 שקל ועוד 10 שקל דמי משלוח.

לסיכום, נאם הפגיזו באחלה משלוח, עם נגיעות של טעויות די בסיסיות. ח”ח למסעדה שאפשרה לקבל תוספת בוטנים, צ’ילי ועוד כמה דברים ללא עלות. תמיד יש פער בין משלוח לבין הישיבה במסעדה, אבל שנינו סיימנו שבעים ומרוצים.

זאת שלא יודעת לבשל צלחה את הטור הראשון שלה בפודי, שתמיד ייזכר כאתר שגילה אותי לראשונה. אולי כהכרת תודה אכין להם ארוחת גורמה שמורכבת מגרגירי קוטג’ לצד זיתים שחורים כמעט דפוקים, על מצע של כלום ושום דבר וספרייט זירו ליד. ואולי פשוט נצא לאכול בחוץ. עדיף.