שיחות נפש באווירה רומנטית – ביקור במסעדת תל יצחק

ערב שהתחיל בנפילה רצינית התגלגל לבילוי בנות רגוע, טעים ולא ממש תל אביבי. לירית צירמן צימט נסעה לאזור השרון עם חברות וגילתה איפה אפשר לבלות (בעיקר עם המשפחה)
  • לירית צירמן צימט

רגע לפני שיצאתי מהבית הופיע על המסך “מבזק חדשות - ירי על ישראל, אזעקה בדרום”, נשימתי נעתקה ושאלתי את בן זוגי אם זה לא מסוכן שאצא עכשיו? הוא הביט בי בתמיהה ומלמל “אמרת שאת נוסעת לאזור צורן-קדימה לא? זה לא בכיוון שלך!!!”. פעם עוד אלמד…

לתל יצחק הגעתי בכלל בטעות. הקלדתי בווייז “תנובות”, אספתי את קרין ועומר ויצאנו לדרך. לאחר 35 דקות הגענו למקום שהמליצו לי עליו המגניבים של האזור. היות שאני לא הולכת להמליץ עליו, אנצור את שמו עמי לעד.

כשהגענו הבנתי שחלה פה טעות. מישהו כנראה לא הבין למה התכוון המשורר - קרי אני. אני מחפשת מקום מגניב, טעים, קליל, תואם גיל - מחוץ לתל אביב. אז עם קליפ של להקת WHAM על המסך, שולחנות של חיילים בחופשה ומנת אדממה על כל שולחן - הבנתי שאני חייבת להתאפס על עצמי מהר ולמצוא יעד חדש. דייט נייט זה דייט נייט ודייט נייט איט וויל בי!

מסעדת תל יצחק - קסומה ביום וגם בלילה. צילום: יונתן בן חיים
מסעדת תל יצחק - קסומה ביום וגם בלילה. צילום: יונתן בן חיים

היה כבר מאוחר וחברותיי הגניבו פיהוקים מדבקים, הבנתי שאני חייבת למצוא פתרון יצירתי ומהר. “מסעדת תל יצחק” צעקתי, נראה לי שהערתי אותן. אני יודעת שהיא לא באזור האזעקות… אז לבטח היא קרובה. לפי הווייז 8 דק’ נסיעה. נשמתי לרווחה.

חששתי שלא יהיה מקום אז שלחתי את עומר פנימה להשיג לנו שולחן. באופן כללי היא משיגה כל מה שצריך. בנוהל!

הערב התחיל באופן רשמי.

לוקיישן: בכניסה לקיבוץ תל יצחק.

עיצוב & וייב: מסעדה ענקית, כפרית ואפילו רומנטית (בית העץ והמגלשה בגינה עלולים להרוג רגע קיטש ראוי). הגינה שזורה במנורות קטנות מנצנצות שתלויות על עצי פרי וצמחי התבלין מבצבצים מהחומה. הווייב הוא פחות בר, יותר מסעדה - למרות הבר העצום והלוק התל אביבי שיש בפנים. המקום מתאים לאירועים (פנים/חוץ), לשיחות נפש (כשהסתכלתי סביב חלק נראו לי מתישות למות) ולארוחות משפחתיות מפנקות.

מה שותים: האדממה ב”תנובות” דיכאה לנו את הנשמה אז הודעתי להן חד משמעית שנסענו עד פה כדי ליהנות… וכך יהיה!

קרין הזמינה פרוזן אננס: טקילה, אננס, לימון, סירופ אננס ופסיפלורה, אני נשארתי נאמנה לנגרוני שלי ועומר הסתפקה בבועות הפלגרינו. רגע לפני ששנת הלימודים מתחילה שקענו בשיחה עמוקה על הנהגת ההורים בה אנו חברות ועל זה שעוד רגע החופש (שלהם) מסתיים ולנו מתחילה שנה מאתגרת במיוחד.

הקהל סביבנו היה יחסית שקט, רובם שקועים בשיחות רציניות או שסתם היו מותשים מהסופ”ש. מדי פעם נשמע צחוק מתגלגל של איזה זוג שלפי גלאי הצחוק שלי - מדובר בצחוק אובר מתאמץ תואם דייט שלישי.

מה אוכלים: הפרטנריות שלי הפעם יודעות לאכול ופינוק אצלן הוא לא בצורת ירק אז קיוויתי לטוב, אך למרות ניסיונותיי האלגנטיים לכיוון הפיצה (שלא הפסיקה לצאת מכיוון המטבח) לא צלחתי במשימה.

הפיצה במקום נראית סופנית - אולי בפעם הבאה. צילום: אנטולי מיכאלו
הפיצה במקום נראית סופנית - אולי בפעם הבאה. צילום: אנטולי מיכאלו

הזמנו סלט סלקים עם גבינת המאירי, תאנים, קרם תפוח שרוף ואגוזי מלך (58 שקל); סלט שוק עם עגבניות שרי, מלפפונים, צנוניות וגבינת המאירי וזעתר טרי (56 שקל); ופסטה פפרדלה ים תיכונית - עם זיתי קלמטה, עגבניות קונפי, תרד וצנוברים (65 שקל).

סלט שוק במסעדת תל יצחק. צילום: יונתן בן חיים
סלט שוק במסעדת תל יצחק. צילום: יונתן בן חיים

המנות היו לא קטנות, מרעננות וטעימות. במחיר שגובים על כל מנה - נראה לי שתוספת גבינה/רוטב זהו מאמץ מינורי וישים.

כשהגיע נושא הקינוח - היה דיון. “בא לי, לא בא לי… חייבת משהו מתוק.” אז החלטתי - לי בא! מבחינתי העולם שייך לאלה שאוהבים נשיקות, אז הזמנתי פבלובה סיישל (חלום שלי להיות בסיישל עם או בלי הפבלובה): מרנג, קרם מנגו, פירות אקזוטיים, קרם מסקרפונה וגלידת ברולה אננס (52 שקל). תיאור מפוצץ לנשיקה עם קרם וכמה פירות אבל היה ממש טעים.

פבלובה סיישל עם פירות טרופיים. צילום: אנטולי מיכאלו
פבלובה סיישל עם פירות טרופיים. צילום: אנטולי מיכאלו

כמה שילמנו? 349 ₪ סה”כ (לא כולל שירות)

ראוי לציון: מגוון של ראשונות, בשר, דגים, פסטות ופיצות ויש גם מבחר די חביב של קינוחים. אם תחליטו לוותר על שיחות הנפש ,כדאי לבוא עם הילדים - הם מסודרים!

לדייט בוקר קליל אפשר גם לקפוץ לבייקרי שלהם - בצמוד למסעדה. קפה משובח ומאפים/כריכים טריים. פתוח בכל יום 15:00 - 7:00.

תל יצחק
בכניסה לקיבוץ תל יצחק
09-7411110
כל יום מ-12:00 ועד חצות

קטגוריות

תגובות (0)

Avatar