כמעט סיציליה בהוד השרון – “פאנקי סיסיליה” לבילוי לילי

היא נכנסה אליי לאוטו ובטון מתנצל אמרה “לא הצלחתי להתאפק, אכלתי ב-19:30”. מהיכרותי עמה ידעתי שאין לי מה לחשוש. “סקיני” הידועה גם כמורן היא בעלת קיבולת בלתי הגיונית - היא לא מסוגלת לעמוד בפני אוכל. אם היא תראה אותו, היא תאכל אותו… וכך היה.

כל היום פנטזתי על סיציליה… הפסטה הטרייה, הפיצה ואפילו על טוני סופרנו. 17 דקות בווייז ואני שם. בואנה סרה. כשסיפרתי לאחד העובדים שם על מה חלמתי כל היום הוא ענה לי “אז זהו, שסיסיליה זה לא סיציליה” ואז הבנתי שטוני סופרנו הוא בעצם בחור ים תיכוני ופיצה אני כנראה לא אוכל הערב.

לוקיישן: דרך רמתיים 54, הוד השרון

האורות של המקום שנצנצו לעברי מהרחוב הראשי הרגיעו אותי. אני סאקרית של אורות קטנים כי הם משרים בי אווירה מרגיעה כזו של חו”ל. כשנכנסתי למקום הרגשתי הכי “לא בעניינים” שיש, שכן איך ייתכן שיש כזה מקום שכולם שמעו עליו מלבדי. אמצע שבוע והמקום הומה אדם. טפחתי לעצמי על השכם שהזמנתי מקום מראש, אמנם באותו היום, אבל מי היה מאמין שצריך.

עיצוב & וייב: אם המקום היה בתל אביב כנראה שהיה מדובר בפנינת נדל”ן מטורפת. החלל בפנים מחולק לכמה אזורי ישיבה עם בר מרכזי, שולחנות גבוהים וגם נמוכים והחצר בחוץ ענקית בגודלה ויש בה אזור עישון. הקירות מכוסים באומנות צבעונית, עכשווית מתחלפת והיא מוצעת למכירה. הריהוט פשוט ומחוספס והדבר היחידי שהיה חסר למורן הוא המתלה לתיק בבר. “דורותי, את כבר לא בקנזס…” אמרתי לה, תתלי אותו על הכיסא.

מוזיקת עולם עם טאצ’ של האוס השתלטה על אזור הבר ומה שלי היה נשמע כמוגזם בגילי המופלג לא הפריע לכל אלה שישבו לצידי. לא סתם כנראה הקהל המבוגר יותר יושב בחוץ. מיוזמתו או לא… שם ממוקמת ה”מחלקה”.

בימי א - מנגן לייב הרכב JAZZ
בימי ה - DJ אורח

הקהל מורכב מגילאי 30-55 ולפי כמות הבלונים בחצר נראה שחגיגות ימי הולדת זה הבסט סלר של המקום. בזמן שאזור הבר היה מאוכלס לרוב בזוגות, השולחנות הנמוכים בפנים ובחוץ היו בעיקר של חבר’ה (הפרדה ג’נרית כמובן).

מה שותים: הערב התחיל באופן רשמי עם הציטוט שעל המפית: If you want to keep your memories you first have to live them” / Bob Dylan”. הקוקטיילים בבר כנראה מייצרים זיכרונות מתוקים וטעימים שכן מדובר בפס ייצור מהוקצע ביותר. אני ממליצה על הסנגרייה הלבנה הקרה: לילט לבן, ליקר מנדרינות, ליקר סן ג’רמיין, טוניק וסלט פירות חתוך.

מה אוכלים: כשאתה יושב על הבר, בלב האקשן והעניינים אתה לא ממש יכול לפתוח שולחן, אז סקיני, שכאמור כבר אכלה שעה וחצי לפני, זרמה איתי עם קונספט קליל יותר לדינר.

המאזט טחינה עם גרגירי חומוס חמים (17 שקל) וארטישוק א-לה רומנה (22 שקל) הגיעו בכלי נירוסטה קטנים, מחניהודה סטייל. את הטחינה ניגבנו עם הלחם הביתי שלהם (24 שקל) - לא עמדנו בפיתוי ומהארטישוק לצערי פחות התרגשנו.

מורן התפנקה בסביצ’ה פילה לברק (58 שקל): קוביות לברק מושרות במרינדת שמן זית, עשבי תיבול, פלפל טריקולור, פלפל צ’ילי, שום, גרידת לימון וכוסברה. הדג היה אמנם טעים אך נעלם קצת בתוך הדומיננטיות של עשבי התיבול.

הזמנו גם אספרגוס יווני: אספרגוס בטאבון עם שמן זית על קרם ארטישוק ירושלמי, פרמזן וגרידת לימון (44 שקל) וסלט חלום: עגבניות שרי, מלפפון, חסה סלנובה, עלי רוקט, אנדיב ברוטב ויניגרט הדרים וגבינת חלומי במילוי קרם בטטה ופקאן מסוכר (64 שקל). מי ידע בכלל שאפשר למלא חלומי… גאוני.

אמנם ויתרנו על הקינוח אך ברשימה הטעימה של עוגת סולת חמה, מילפיי עם רוטב פירות יער ועוגת שוקולד חמה עם גלידת וניל, קרץ לי המלבי. פעם הבאה פשוט אתחיל איתו את הארוחה.

כמה שילמנו? 328 ₪ סה”כ (לא כולל שירות)

ראוי לציון:

• מגוון של קטנות וראשונות, בשרים, פילה מוסר וסינייות שונות.
• צמוד למקום יש להם גם דוכן קבב מגניב ומלבי - למי שמעדיף משהו קליל לדרך

פאנקי סיסיליה
דרך רמתיים 54, הוד השרון
053-9368617
א- ד 24:00 - 18:00
ה - ש 01:00 - 18:00

צילום: יונתן בן חיים