טיול משפחתי: אור-לי קפה בקיבוץ נען והג’חנון שעשה לי את השבת

נתחיל מהסוף… הביקור ב”אור-לי קפה בוטיק” השאיר אותנו בעיקר עם הרצון לעבור לגור קיבוץ נען. הרי ידוע שכל מה שתל אביבי ממוצע צריך כדי להיות מרוצה מהחיים זה בית קפה שכונתי שאפשר לקרוא לו “הבית השני שלי”. ולכן, באופן היפותטי, תל אביבי שמצא מקום כזה, נניח, בנען, אין סיבה שלא יעבור לגור בנען.

לכל הנבהלים, אנחנו לא עומדים לעבור לגור בקיבוץ נען, אבל הביקור בקפה “אור-לי” היה כל כך מענג שבהחלט גרם לנו לשלוף את הסלולרי ולבדוק את מצב הנדל”ן בנען וסביבותיה.

הגענו ל”אור-לי” בשלהי בוקר שבת שמשית, בעקבות שמועה עיקשת על ג’חנון מושלם, בעבודת יד, שמוגש שם בסופי שבוע. אחרי שורת אכזבות שחווינו בכל מיני מוסדות ג’חנון תל אביבים שנפתחו לאחרונה, חיפשנו תיקון. ואכן, הג’חנון של “אור-לי” שווה את הנסיעה מתל אביב.

מדובר בג’חנון בעבודת יד, ביתי, חם, טרי ונימוח בפה בדיוק כמו שג’חנון צריך להיות, נטול גימיקים תל אביבים כמו מנה שמגיעה כבר חתוכה בצלחת או צרובה במחבת וחף מבונוסים מפוקפקים כגון מוזיקת רקע מתוחכמת שמשלבת שירה תימנית מסורתית עם מקצבי טראנס. הג’חנון מוגש כמובן עם רסק עגבניות אמיתי, טרי ובשפע, ביצה קשה וירקות חתוכים. כל מה שצריך בשבת בבוקר על הצלחת!

ואם כבר הזכרנו מוזיקה, ב”אור-לי” ליווה אותנו הפסקול האולטימטיבי לשבת בבוקר עם שלום חנוך, אריק איינשטיין, אריאל זילבר ומזי כהן. האווירה בהתאם הייתה כל כך דומה ועם זאת כל כך שונה מבית קפה תל אביבי. נראה שצוות המקום מכיר את רוב הלקוחות בשמות וכולם נורא רגועים ושלווים. את מי שהצוות לא הכיר, הוא עשה מאמצים להכיר, דבר שהוא נדיר במקומותינו.

למרות שהמקום היה מלא לחלוטין הוא לא היה רועש ולא נצפה אפילו מלצר לחוץ או לקוח חסר סבלנות אחד. הרכב הלקוחות היה מגוון - ממשפחות עתירות סבתות ונכדים ועד זוגות בארוחת בוקר רומנטית. לא נצפה אפילו לפטופ אחד לרפואה. טוב, אולי כי היה זה יום שבת (וגם, למה לא כל יום שבת? למה?!).

נחזור לאוכל. באנו ל”אור-לי” בגלל הג’חנון, נחזור בגלל כל השאר. אכלנו שם את הסלט היווני הטוב ביותר שנתקלנו בו מזה הרבה זמן. עגבניות, מלפפונים ופלפלים טריים-טריים (טוב, אנחנו בקיבוץ) חתוכים גס, זיתי קלמטה וכמות נדיבה של טבעות בצל סגול (בכלל, צריך להתחיל לדבר על בצל. בצל, כמו טחינה, משפר כל מאכל שאליו מוסיפים אותו. אין ממנו מספיק אף פעם. צריך יותר בצל במסעדות שלנו!). מעל הכל נחה לה, במעין התרסה, פרוסה ענקית של פטה מעוטרת בזרזיף זעתר. התיבול היה מינימליסטי והתבסס בעיקר על שמן זית והמון לימון אבל המינימליזם הזה רק תרם לשלמות של המנה.

הסלט הגיע עם לחם טרי וטעים ממאפיית “ג’ילברט” הממוקמת גם היא בקיבוץ נען ודורשת טור משלה. הפרוסות הטריות האלה התגלו כהכרחיות, לאחר שחוסל הסלט, כדי לספוג בעזרתן את שאריות שמן הזית החמצמצות מלוחות שנותרו בקרקעית הצלחת.

באגף הילדים הוזמן טוסט גבינה צהובה. טוב, טוסט גבינה צהובה, מה כבר אפשר לספר על טוסט גבינה צהובה? קשה מאד ליפול עם טוסט גבינה צהובה (במיוחד אם הוא לא מתעכב במטבח ומגיע ללקוח מיד אחרי שיוצא מהטוסטר) אבל הטוסט של “אור-לי”, שהגיע בבייגל שומשום, היה כל כך טעים שגרם לנו לשכנע את הילד שאינו חייב לגמור מהצלחת כי אנחנו מוכנים לסיים את מה שישאיר.

כדי להשלים את מתקפת הפחמימות של תחילת הארוחה לקחנו לקינוח מנת קראמבל אגסים. קיבלנו מנה גדולה מאד ששילבה באופן מדויק בין פרוסות אגס מעט קראנצ’יות לקרם שקדים וקראמבל מתקתק מעל. מנה שמתאימה במיוחד לבוקר חורף קריר וממש קשה שלא לכנותה “מנחמת”.

את “אור-לי קפה בוטיק” פתחו לפני כ-15 שנים עירא ואורלי, בני זוג וחברי הקיבוץ, שאחרי סיורים בעולם ואהבה גדולה לאוכל ולאנשים החליטו לפתוח את הבייבי הזה שהוא כבר לגמרי מוסד שמושך אליו אנשים מכל האיזור ועכשיו גם אותנו, תל אביבים שצריכים קצת נחת, שלווה ואוויר.

יובל אמיר, שמנהל את המקום במקצועיות בלתי מתפשרת שגורמת לך להבין שככה מנהל מסעדה צריך לעבוד, רקח יחד עם עירא אורלי ואסף, השף במקום, את התפריט שמציע מגוון ארוחות בוקר, צהריים, כריכים וסלטים, קינוחים ומאפים.

כיף לדעת שיש מקום כזה, ששווה לנסוע אליו במיוחד, 40 דקות מתל אביב!

אור-לי קפה בוטיק, קיבוץ נען, טלפון: 08-9372078
שעות פתיחה: ב’-ד’  08:00-16:00
ה’     08:00-20:30
ו’      08:00-14:00
שבת  09:00-15:00