ליהי רוזנברג
קוראים לי ליהי ואני גרגרנית מהבטן. אחד הדברים שאני הכי אוהבת בעולם - זה אוכל. לטעום, לאכול, להבין, לגלות. לצלם, לחקור, לכתוב. לאפות, לבשל, לחלוט. להריח, שוב לטעום, להתגלות.לחכות לו, להתכונן אליו, להתמסר אליו. האהבה הראשונה שלי היא אוכל. הכי אני אוהבת שלאצבעות שלי יש ריח של בצל. נולדתי בירושלים, ינואר 1980. האגדה המשפחתית מספרת שבעוד אבי מנווט את הרכב המשפחתי, בין פתיתי השלג, לבית החולים - אימי הכורעת ללדת דאגה מי יביא לה אוכל טעים למחלקה. אישה כלבבי. יודעת מה חשוב. הוריי היו אנשי קריירה, וכך התוודעתי למטבחי המטפלות שחיכו לנו בבית. מרינה למדתי לטגן צ'יפס מושלם, וגם כרובית. מאפרת למדתי מהו טעמם של הממולאים. ליד כל אחת עמדתי במטבח הוריי, ושאפתי עמוק את ריחות הסירים. כשבגרתי, לצד התואר בתקשורת אותו למדתי במכללת נתניה, למדתי קונדיטוריה ב'בישולים'. בדירה, אותה חלקתי עם מי שלימים יהיה בעלי, היה מטבח צפוף, קטן ובעיקר - בלי מזגן. אז ברחתי למטבח המסעדה בה מלצרתי - מסעדת רפאל של רפי כהן. במטבח הזה למדתי הכל! בסיום הלימודים - נכנסתי לקונדיטוריית המסעדה לסטאז' - ולא עזבתי. שנים שאני טועמת. שותה, חווה וכותבת, אז... שנתחיל?
‘פרויקט פאי’ של טל איטקין: לא רק הפאי הכי טעים שתאכלו
מנפלאות הקורונה: פריקסה לוהט והכנאפה של נוף עד הבית
הבורקסים של בני בז’ה – אתם חייבים לעצמכם ביס!
תארזו לי את החג בטייקאווי בבקשה: מאיפה מזמינים אוכל לחג?
9 מארזים לחג שהכי הייתם רוצים לקבל או לקנות לאהובים במתנה!
ליהי מציצה בסירים: אוכל דרוזי אמיתי וגם 2 מתכונים סודיים!
חו”ל זה כאן: לולו אנד קו, בר הקורנפלקסים הישראלי הראשון
בילוי מקסים עם המשפחה: פסטיבל האוכל של מטה יהודה כבר כאן!
מתכונים נוספים שעשויים לעניין אותך
לא נמצאו תוצאות אבל אולי יעניין אותך גם…
קוראים לי ליהי ואני גרגרנית מהבטן. אחד הדברים שאני הכי אוהבת בעולם - זה אוכל.
לטעום, לאכול, להבין, לגלות. לצלם, לחקור, לכתוב.
לאפות, לבשל, לחלוט. להריח, שוב לטעום, להתגלות.לחכות לו, להתכונן אליו, להתמסר אליו. האהבה הראשונה שלי היא אוכל. הכי אני אוהבת שלאצבעות שלי יש ריח של בצל.
נולדתי בירושלים, ינואר 1980. האגדה המשפחתית מספרת שבעוד אבי מנווט את הרכב המשפחתי, בין פתיתי השלג, לבית החולים - אימי הכורעת ללדת דאגה מי יביא לה אוכל טעים למחלקה. אישה כלבבי. יודעת מה חשוב.
הוריי היו אנשי קריירה, וכך התוודעתי למטבחי המטפלות שחיכו לנו בבית. מרינה למדתי לטגן צ’יפס מושלם, וגם כרובית. מאפרת למדתי מהו טעמם של הממולאים. ליד כל אחת עמדתי במטבח הוריי, ושאפתי עמוק את ריחות הסירים.
כשבגרתי, לצד התואר בתקשורת אותו למדתי במכללת נתניה, למדתי קונדיטוריה ב’בישולים’. בדירה, אותה חלקתי עם מי שלימים יהיה בעלי, היה מטבח צפוף, קטן ובעיקר - בלי מזגן. אז ברחתי למטבח המסעדה בה מלצרתי - מסעדת רפאל של רפי כהן. במטבח הזה למדתי הכל! בסיום הלימודים - נכנסתי לקונדיטוריית המסעדה לסטאז’ - ולא עזבתי.
שנים שאני טועמת. שותה, חווה וכותבת, אז… שנתחיל?
