חוזרים ללימודים עם הטיפים של ליבילנד

וואו, אני באמת לא מאמינה שהוא נגמר.
אחרי חודשיים וחצי מעייפים, כשהראייה שלי כבר הפכה למטושטשת והגבולות שהשתדלתי להציב בהתחלה נעלמו, הנה הוא בא!!! סוף החופש הגדול!

בעוד ימים בודדים יחזרו כל הילדים המאושרים וההורים המאושרים עוד יותר לשלב בחייהם את המילה “שגרה” ואין מילה אהובה עליי מזו.

אני יושבת עכשיו עם כוס תה שומר ביד, הילדים ישנים, ואני עפה בדמיונותיי.
איך כל התלמידים בארץ ובעולם יחזרו לספסל הלימודים,
הסטודנטים יחזרו לאוניברסיטאות,
הקניונים יחזרו להיות מקום שכיף לקנות בו,
ואנחנו ההורים נחזור לחייך!

באמת, כי די. התעייפנו. כמה אפשר? יצאנו, קנינו, גיהצנו, קפצנו, התגמשנו, אפשרנו, הכול הכול כדי לצפות מהצד באהובים שלנו ממלמלים במקרה הטוב את המילה “תודה” ובמקרה הפחות טוב הם מביטים בנו אחרי שקנינו להם הכול חוץ מפנטהאוס ואומרים: “אוף, איזה חופש מבאס, לא עשינו כלוםםםםםםםםם”.

אם לומר את האמת, חשבתי שיהיה הרבה יותר נורא.

כלומר, ברור שהבית קצת (עאלק קצת) איבד את הצורה שלו, והסדר נעלם, ונכון שהשלט הענק שתליתי בסלון עם הכותרת “סדר יום” בקושי מצליח להחזיק את עצמו מלא לבכות, אבל בתחושה שלי, יצאתי מהחופש הגדול עם נזקים ממש קטנים ותוך כמה שעות של תגבור מצד העוזרת ונחישות מצידי, אפשר ממש לחזור לחיים נורמליים.

אבל עד שזה יקרה, הנה לכם כמה מסקנות מהחופש שהיה, וכמובן כמה טיפים לייעול ושיפור השנה הקרובה סתם כי אני אוהבת אתכם: #מהרהורי_ליבי

אל תדחו הכול לרגע האחרון
בגלל שאני טיפוס שלא אוהב לדחות דברים לרגע האחרון, ומכיוון שזכור לי היטב מה קרה בשנה שעברה כשנזכרתי מאוחר מדי (חצי מהספרים שהייתי צריכה פשוט נגמרו), כבר בתחילת אוגוסט יצאתי עם חלק מהילדים לרכוש את רשימת הספרים לקראת השנה החדשה.

הערמנו על השולחן בסלון 81 ספרים (ספרתי), הזמנתי בחורה מתוקה שתעטוף אותם בניילון שקוף בתקווה שיגן על כל ספר, כל ילד הכין לעצמו ערמת ציוד קלמרי, הדבקנו מדבקות עם השם והכיתה (שניאור, תזכיר לי, אתה עולה לג’ או ד’?).

חייבת לומר שעצם ההתעסקות בכל הדבר הזה נתן לי פתח של תקווה שאכן יום אחד החופש יגמר. ורק זה כבר היה שווה הכל. אל תדחו לרגע האחרון.

אל תיתנו לרעב של הבוקר להכניע אתכם ואותם
גם אצלכם הילדים מתעוררים בבוקר רעבים? ואין להם סבלנות? והם רוצים לאכול ומיד? ואני, אם לומר בעדינות, לא טיפוס שאוהב בבוקר להיכנס למטבח אם זה לא בשביל להכין לעצמי כוס קפה. פשוט לא.

אז מה עושים? בערב/לילה כשכולם ישנים אני לוקחת קערה ומכינה בלילה של פנקייק, הכי פשוטה וטעימה בעולם, מערבבת שתי דקות עם כף ואם בא לי להשקיע אז במיקסר הידני, מכניסה למקרר את הבלילה והולכת לישון רגועה ושלווה, יודעת שבבוקר כולם יהיו מרוצים ושבעים. תנסו את זה.

בלילת הפנקייק שלי:
2 ביצים
2 כוסות חלב או מים
1/4 כוס שמן קנולה
2 כוסות קמח לבן
1 שקית אבקת אפייה
1/2 כוס סוכר

לעוד מתכוני פנקייקים נהדרים

איך מכינים סנדוויץ’ טרי בלילה שלפני
ואם כבר אוכל, אז איך אתם עם להכין על הבוקר 12 סנדוויצ’ים? זה הדבר שאני רוצה לשנות אצלי בשנה הקרובה בעזרת ה׳. להכין את הסנדוויצ’ים לילדים בערב!!! המון אימהות מספרות לי שזה איכות חיים אחרת, ואני בהחלט הולכת לבדוק את זה השנה (לא יודעת למה המילים “סנדוויץ’ טרי” לא מתחברות לי משום מה עם “הכנתי אותם אתמול בערב”. אעדכן.

הסנדוויצ’ים האהובים בבית שלנו:
במקום השלישי: ממרח חומוס עם זיתים
במקום השני: סלט ביצים עם מיונז
במקום הראשון: טוסט נקניק!!! וואו, איזה התלהבות יש פה כשאני מכינה להם את זה!!! וזה המתכון לטוסט נקניק שהילדים שלי אוהבים: לחמניית אצבע, למרוח קטשופ, רוטב שום וצ’ילי מתוק, להוסיף פסטרמה מכל סוג שאוהבים ולהכניס לטוסטר ל-10 דקות.

עוד מלא רעיונות לכריכים שווים לבית הספר ולגן תמצאו במתחם חוזרים ללימודים עם foody

טבלת סדר יום שכל בני הבית יכולים לראות ולהשתתף בה
הנה טיפ שהמון מהעוקבות שלי באינסטגרם אימצו: אחר צהריים אחד, לקחתי שלט ענק, התיישבתי על הרצפה עם טוש ארטליין עבה, קראתי כמובן לילדים שיבואו לעזור לי במשימה, ויחד כתבנו באותיות גדולות את “סדר היום” שלנו.

גם אם בסוף לא ממש הולכים לפי הסדר שלו, הילדים יודעים לפחות שיש לנו בבית סדר יום. וזה חשוב מאוד ומרגיע. מה שעוד היה מקסים זה שהם בעצמם אמרו לי מה לכתוב: “אימא, תכתבי שמי שהתלבש בבוקר ומוכן ראשון מקבל פרס” וכו׳. חמודים. לקראת השנה החדשה הוספתי על הלוח את הכיתוב: בהמשך לשנה שעברה… סתם.

אז המטענים התמלאו, האנרגיות חודשו, כל מה שנשאר לי לאחל לנו זה חזרה לשגרה מבורכת, שנה נפלאה מלאה בבריאות ונחת, בילדים שמלאים במתיקות שלא נגמרת, והמון המון אוכל טעים!!!

בואו לעקוב אחרי גם באינסטגרם

הטור הבא יוצא בדיוק ביום הולדת 30 העברי שלי, ואין מרגש מזה. על מה תרצו שאכתוב? ספרו לי בתגובות