גם אופי וגם יופי – מסעדת קופינאס בצור משה מצליחה לייצר מנות איטלקיות מעולות

“אם היית ווייז הם היו פושטים רגל!” נאמר לי כששאלתי אם “צור משה” זה לא בשטחים והאם באחד הכפרים בדרך אוכל לקנות כנאפה או שזה מסוכן מדי? הוא גלגל עיניים ואמר לי “אל דאגה עיוני, כנאפה לא תמצאי שם ומה שכן מסוכן זה ההתמצאות שלך בדרכים”. קבעתי עם דנה וגנית בתשע וחצי, 30 דק’ ואני שם… נטולת כנאפה.

כשהגעתי בצבא לבסיס סנור קיבלה אותי הסיסמא “פעם צנחן… תמיד צנחן” ואז למדתי שלהיות חלק מחיל זו גאווה אמיתית. מורשת. כשאתה נכנס בדלת של ה”קופינאס” אתה מבין שמעבר ללוק התעשייתי המוכר יש פה אווירה שהיא אחרת. גאוות מורשת “צור משה” החל משם המקום, המיני מוזיאון בכניסה, סיפורי מקימי היישוב על השולחנות והתמונות המעושנות שמעצבות את הקירות. לפני הטעם, יש פה אופי.

לוקיישן: מושב צור משה

עיצוב & וייב: עיצוב תעשייתי טרנדי בשילוב כיסאות מרופדים של פעם, פיסות היסטוריה על הקירות וצלילי מוזיקה מגוונים גורמים לך להתעניין קצת במה שקורה מסביב לפני שאתה מתנפל על התפריט.

מה שותים: אותי קל לרצות. לא מחפשת קוקטיילים מתחכמים - נגרוני ואני מסודרת. כשאור המלצר החמוד חזר ואמר לי ש”אין יותר נגרוני” הסתכלתי עליו בתדהמה. מז’תומרת אין יותר???!!! לאן הנגרוני הלך? הוא ברח מהמושב כי השתעמם? לקח לי כמה דקות לעכל את הבשורה ולהבין שאולי היופי הוא בפשטות ובתמימות של עובדי המקום (במיוחד אחרי שהבנתי שהברמנית אפילו חיפשה איך להכין כזה בגוגל ועדיין החליטה לשלוח אותו חזרה עם בשורת האיוב - שאין!).

אז זרמתי עם הסנגרייה הלבנה: גוורץ, אננס, וויסקי, מחית אפרסק וקוביות תפוחים. גנית הזמינה את הטרופינס: וודקה, אננס, מנגו וסאוור בהגשה שלא הייתה מביישת את ה”אימפריאל” ודנה ההריונית הזמינה חליטת תה קרה. חליטת תה: 19 ₪ קוקטיילים: 42-45 ₪

מה אוכלים:

בגזרת האחיות, אני הסנדוויץ’ הטיפוסי בין גנית שמבוגרת ממני בשלוש שנים לדנה שצעירה ממני בחמש. השוני ביננו בא לידי ביטוי גם בפן הקולינרי, שכן הן מוכנות לאכול הכול ומחנכות את ילדיהם לעולם מגוון של טעמים ואני מוכנה לאכול כל דבר (לא חי) שמגיע עם צ’יפס וטחינה ומרשה לילדיי לאכול פסטה עם קטשופ. כבר מגיל צעיר הסתלבטו עליי במשפחה שאני אוכלת רק את ה”תוספות” וחבל שלא גדלתי במרעה.

הזמנו:

לב חציל טבעוני - חציל צלוי עם בלסמי, טחינה גולמית ושום קונפי (38 שקל) שהיה בשרני וחריף.

עוד הזמנו אורטו מוצרלה - קרעי מוצרלה עם ארטישוק, שעועית ירוקה ועוד שפע ירקות בתוספת פוקצ’ה (53 שקל). תוספת השעועית למנה הייתה קצת מוזרה לטעמנו, אך הפוקצ’ה הביתית התעלתה על המנה עצמה.

בגזרת הסלטים טעמנו סלט עשבי תיבול ועדשים (על חשבון הבית, 52 שקל) - פטרוזיליה, כוסברה (השם ישמור), נענע, עדשים שחורות, חמוציות, שקדים קלויים, רוטב ויניגרט לימון ושבבי פרמז’ן בצד. סלט סופר מרענן ומרגש בטריותו.

משום שאני ממש אוהבת סלק, בחרנו לטעום גם מנה של סלקים צלויים - קוביות סלק צלוי, גבינת בושה מקורמלת, עלי ארוגולה, תפוחי עץ, בצל סגול, עלי אורגנו ופקאן סיני בוויניגרט חרדל (49 שקל). כמעט כל מנה עם סלק תהיה מנצחת עבורי ולכן ממש אהבתי את המנה.

עברנו לעיקריות וטעמנו כבדי עוף במרסלה על מצע פירה תפוחי אדמה (69 שקל). הכבדים היו עשויים במידה מושלמת, לא מתוקים מדי והפירה היה מצוין.

כדי לגוון קצת הלכנו על מנה של המבורגר טבעוני (66 שקל) - ביונד מיט בורגר בתוספת עגבנייה, חסה, בצל סגול, מיונז טבעוני, בצד תוספת לבחירה - כאמור הלכתי על אהבתי הראשונה, צ’יפס. אז נכון שכל דבר שמגיע עם קטשופ, מיונז וצ’יפס יכול רק להסב לי אושר גדול, אך בתור גרופית מושבעת של ביונד הייתי קצת מאוכזבת.

לקינוח הרשינו לדנה שאוכלת בשביל שניים לבחור בשבילנו והיא הלכה על ברולה שכבות - שכבות של בצק עלים פריך שביניהן קרם ברולה קפוא (38 שקל), שילוב סופר טעים בין מתיקות הקרם למליחות העדינה של הבצק.

כמה שילמנו? 431 ₪ סה”כ (לא כולל שירות) לשלושה סועדים

ראוי לציון: מתאים למשפחות, לזוגות וכמובן לערבי חברות. מלבד העבודה שהתפריט מגוון מבחינת הראשונות והעיקריות (תחת המטבח האיטלקי בעיקרו) ישנו גם תפריט מיוחד עבור טבעוניים - עובדה מרגשת בפני עצמה.

• הערה חשובה: אם לא רוצים שכל המנות יגיעו לשולחן בבת אחת, ציינו זאת בפני המלצרית.
• המנות הראשונות נדיבות מאוד בגודלן.

השיבולים 3, צור משה
א’ - ש’ 23:00 - 9:00
09-7722672