כל החיים אני מנסה למצוא איזונים - איך לאכול מלא ולהישאר בריאה (וחטובה), איך ליהנות מהחיים אבל גם לדעת לחסוך ליום גשום, מתי לנהוג ברכות ומתי לפעול באסרטיביות, מתי לגלות אמפתיה ומתי להתרחק בעדינות. הכול כנראה טמון בסוף באיזון נכון, קצת מזה וקצת מזה, תחושה של שיווי משקל עדין שנשמרת כל עוד משלבים ויוצרים סינרגיה בין כל הקולות של החיים.
אני מגיעה ממשפחה אשכנזית אסלית. הוריי ממוצא פולני והונגרי, ובעוד שאת האוכל ההונגרי אני אוכלת עד היום בבית אמי, את האוכל הפולני אכלתי בעיקר אצל סבתא שלי מצד אבא. על שולחן החג שלה היו תמיד המאכלים הפולניים המסורתיים, כגון קרפלך עם המון בצל מטוגן ומרק עוף עם אטריות, ובראשם הגפילטע פיש, אותה קציצת דג שהיא קצת מתוקה וקצת מלוחה ואוכלים עם קריש שהוא כמו רוטב.
הגפילטע פיש הוא ממש לא כוס התה (או ציר הדגים) של כולם, אבל אני מודה שהקציצה של סבתא שלי היא אחת הטובות. אוורירית, טעימה, מלאה בפלפל שחור ומייצרת איזון בין מלוח למתוק. כשסבתא שלי הייתה מבשלת את הגפילטע, הריח בבית שלה היה מנחם, מוכר וסבתאי, ריח של ציר דגים מהסוג הכי טוב ודגים שמתבשלים עם ירקות שורש.
אבל למען האמת, כשהייתי ילדה זו לא הייתה מנת הדג האהובה עליי. לגפילטע הפולני הייתה תחרות לא פשוטה בכלל מול מתחרה במשקל כבד מהעדה הטריפולטאית - דג ברוטב חריימה. אז איך בכלל ילדה מבית פולני-הונגרי טוב אוכלת חריימה אדום וחריף?
כשהייתי פעוטה, הייתי בפעוטון של הגננת ליאורה. ליאורה, אימא שנייה שלי וטריפולטאית גאה וגם חברה טובה של אמי, הייתה מכינה לבני ביתה חריימה והיינו מגיעים אליה בחגים ומועדים לארוחות משפחתיות. אמי מספרת שבאחת מהארוחות האלו אני נעלמתי במהלך הארוחה. כשהיא חיפשה אותי, היא מצאה אותי במטבח. ליאורה נהגה להעמיד את הסירים על שרפרפים מפאת חוסר מקום. במקרה סיר החריימה הפיקנטי המשגע שלה עמד לו יתום על שרפרף שכזה, ואני כנראה הייתי מאוד רעבה לחריימה. אמי נכנסה למטבח ותפסה אותי על חם - ידי הקטנטנה תחובה עמוק בתוך הסיר, שולה חתיכת דג אדומה, כל הרוטב נוזל לי על הידיים ואני זוללת את הדג בתאווה אמיתית.
היום כשאני מארחת בראש השנה אני מכינה את שתי המנות - את קציצת הגפילטע המתוקה של סבתי עם המון פלפל שחור, וגם את החריימה של ליאורה, שהפך אצלי לתבשיל של קציצות דג בשרניות ורכות. כשאני טועמת ביס מזו וביס מזו אני מרגישה שפיצחתי איזו נוסחה נפלאה לאיזון בחיים. מתוק, חריף, מפולפל ומלוח - כולם סביב שולחן החג שלי עם המשפחה והחברים.
המתכון של סבתא של תמר לגפילטע פיש אורגינל עם מעט שינויים בני זמננו - אל תשכחו לכתוב איך יצא ואם הרגישו בהבדל בין היד שלכם לשל סבתא!
תגובות (0)