צמח לא מוגן – סיורי ליקוט צמחי בר למאכל

סיורי ליקוט צצים בישראל כמו פטריות (אכילות) אחרי הגשם. Foody יצא לדלג בשדות עם אורי מאיר-צ'יזיק, ללמוד על ההיסטוריה של האוכל שלנו וללקט צמחי בר שמותר ורצוי לאכול
Loading...

מה זה גזר קיפח? אפשר לאכול סרפדים? איך קוראים לעלים הקוצניים האלה שרואים בשדות? מה אפשר לבשל עם חוביזה? אם כל השאלות האלה עלו במוחכם (או לפחות אחת מהן, כי אף אחד לא יודע מה זה גזר קיפח), סימן שגם אתם התוודעתם לטרנד שמתפשט בישראל כמו פטריות (אכילות) אחרי הגשם.

כבר כמה שנים אני שומעת על סיורי ליקוט שמתקיימים בעיקר באזורים הפוריים של הרי יהודה, צפון הארץ ועמק בית שאן. נדמה שעשרות אנשים נוהרים אחרי הגשמים הראשונים לחפש וללקט ממיני ארצנו שפחות נהוג לרכוש אותם בסופרמרקט, ויש אפילו קבוצות פייסבוק שמספרות היכן ניתן ללקט את הליקוטים הכי שווים.

הטרנד לא פסח גם על מסעדות בישראל בכלל ובתל אביב בפרט. מי שהייתה אחת החלוצות בהכנסת מיני ליקוט שונים לתפריט שלה היא מסעדת רוטנברג בארם נהריים, שהתפריט העונתי שלה משתנה בהתאם לשפע שהטבע מציע ויש בו אלמנטים רבים שמגיעים מהשדות המוריקים שסובבים את המסעדה.

הגשר הישן בארם נהריים. אזור מצוין לליקוט צמחי בר למאכל (צילום: גיל גוטקין)
הגשר הישן בארם נהריים. אזור מצוין לליקוט צמחי בר למאכל (צילום: גיל גוטקין)

כדי להבין מה זה בכלל ליקוט, איפה מלקטים, אילו צמחים מותר לאכול ומאילו כדאי להיזהר, יצאתי יחד עם גיל גוטקין לסיור ליקוט בהדרכתו של אורי מאיר-צ’יזיק. מאיר-צ’יזיק הוא דוקטור להיסטוריה של הרפואה והתזונה ומומחה לליקוט צמחי-בר למאכל. באמתחתו ידע רב על עולם הליקוט ועל ההיסטוריה של המלקטים בישראל, והוא מאמין שאנחנו צריכים להיות מחוברים וקרובים יותר למזון שאנחנו צורכים.

מה זה בעצם אומר? מאיר-צ’יזיק מאמין ששיטות הגידול, ההנדוס, ההפצה והמכירה של המאות המתקדמות שינו את האופן בו אנחנו חושבים על אוכל, מריחים וטועמים אותו ומעניקים לדורות הבאים. המרחק שלנו מהמזון אותו אנחנו צורכים גדל, עד כדי כך שאין לנו באמת מושג מהיכן הוא הגיע לצלחתנו, מי גידל אותו ומה הערכים התזונתיים שלו.

אורי מאיר צ'יזיק מלקט בחדווה (צילום: תמר שורצברד)
אורי מאיר צ’יזיק מלקט בחדווה (צילום: תמר שורצברד)

אחד הדברים שהדהימו אותי ביותר היה העובדה שבארץ ישראל הקדומה, הצייד-המלקט ליקט למעלה מ-300 זנים שונים של צמחי-בר למאכל. אתם יודעים כמה זני ליקוט הישראלי הממוצע צורך בשנה כיום? כ-30 מינים בלבד, שזה רק 10% מהאפשרויות שהטבע מציע.

יחד עם מאיר-צ’יזיק, יצאנו אל השדות שבקרבת מסעדת רוטנברג כדי לגלות כמה צמחי בר נפלאים גדלים ממש מתחת לאפנו ואפשר לעשות בהם שימוש מפתיע וערב לחך בבישול ואפייה. מאיר-צ’יזיק הראה לנו כמה נבט חיטה גדל ומתפשט בקלות, ואפשר למלול אותו בידיים ולסחוט מיץ נבט חיטה טרי ממש במקום; איך מזהים חרדל ואיזה פסטו נפלא אפשר לעשות איתו; לאיזה צמח-בר יש טעם של גזר (רמז - בשמו יש את המילה גזר והוא כבר הופיע בכתבה) ולאיזה יש טעם מלוח במיוחד (זוכרים את המלוח מהשיר “חורשת האקליפטוס”? אז זה).

נבט חיטה בכל מקום - פשוט צריך לפקוח את העיניים (צילום: תמר שורצברד)
נבט חיטה בכל מקום - פשוט צריך לפקוח את העיניים (צילום: תמר שורצברד)

אם חשבתם שסיור הליקוט התנהל על מי מנוחות בעוד אנחנו מלחכים עשבים להנאתנו, אני מתרגשת לבשר לכם שנאלצנו להתמודד עם חוויות מאתגרות ומשנות חיים שהיו גם מסוכנות. אני הקרבתי את גופי למען עתיד האוכל בישראל וטעמתי סרפד. איך לא נדבקו לי מלאנתלפים קוצים ללשון? מאיר-צ’יזיק לימד אותנו שכדי לאכול סרפד, צריך לקפל אותו ולמולל בין האצבעות כדי לשבור את המזרקים הדוקרים שבו - ואז אפשר פשוט לאכול. ויש לו טעם של ים ושל סרדינים!

לא מאמינה שאכלתי את הסרפד הקוצני הזה, ואפילו היה טעים! (צילום: תמר שורצברד)
לא מאמינה שאכלתי את הסרפד הקוצני הזה, ואפילו היה טעים! (צילום: גיל גוטקין)

את הסיור סיימנו בארוחה מושקעת במסעדת רוטנברג, בה טעמנו מגוון מאכלים שהורכבו ממיני צמחי הבר שליקטנו בסיור - חומוס כרובית צלויה עם גזר קיפח (ואפילו יש מתכון שמחכה לכם כאן), פסטה ירוקה עם חרדל וחוביזה, צלי בקר בתבשיל חוביזה, אמיך קוצני וגרגירי חומוס ועוד מנות שעושות חסד עם מרכיבים עונתיים וטבעיים.

חומוס כרובית צלויה עם מסבחה גזר קיפח (צילום: גיל גוטקין)
חומוס כרובית צלויה עם מסבחה גזר קיפח (צילום: גיל גוטקין)

אם גם אתם רוצים ללקט, אתם יכולים:

  • להיכנס לאתר של אורי מאיר-צ’יזיק, לקרוא מאמרים מרתקים שהוא כתב ולבדוק מתי סיור הליקוט הבא שלו. אין כמו ללמוד מהמאסטר, ואין ספק שמאיר-צ’יזיק הוא ידען גדול בתחום שמגיע מתחושת כבוד עצומה לטבע ולמתנות שהוא נותן.
  • להזמין מקום למסעדת רוטנברג, כי אם לא מתחשק לכם ללקט ולבשל בבית, יש שם שף מוכשר שיעשה את זה בשבילכם וזה יהיה טעים בטירוף.
  • לצאת ללקט - גם בשטחים לא מיושבים בסביבת מגוריכם ואפילו באדניות ליד גן הילדים או העבודה אפשר למצוא צמחי בר למאכל. איך יודעים מה אכיל ומה לא? מאיר-צ’יזיק אומר שפשוט טועמים - הסיכוי למות מאכילת צמח שהוא לא רעיל בהגדרה (כמו הרדוף למשל, שהוא big no no) הוא קלוש, והמקסימום שיכול לקרות הוא שלא יהיה לכם טעים/ שיהיו לכם קצת דקירות בלשון/ שקצת יגרד לכם הגרון. לא תמותו מזה. וכמו שמאיר-צ’יזיק אומר - אם זה טעים, זה כנראה אכיל. יחד עם זאת, הכותבת אינה דוקטור לצמחי מאכל ואין לראות בכתבה המלצה או הכרח ללקט צמחי בר שאינכם יודעים מה הם. או בקיצור - מלקטים ונהנים כל עוד יש קצת תבונה בראש שלכם.
מלקטת בכיף, כי למה לא בעצם? (צילום: תמר שורצברד)
מלקטת בכיף, כי למה לא בעצם? (צילום: תמר שורצברד)

 

קטגוריות

תגובות (0)

תוכן קולינרי ישראלי איכותי
powered by foody