5 עובדות שלא ידעתם על ליבילנד והכי רציתם לשאול!

היוש! התגעגעתם? גם אני!

אז אחרי שני טורים שכתבתי פה ואחרי אינספור הודעות מחממות לב וסוללה ששלחתם לי, הרגשתי שאתם חייבים לדעת עליי קצת יותר.

כי בתחושה שלי, חוץ מהעובדה שיש לי בלוג מצליח, שישה ילדים (טפו טפו טפו) וזה שאני מאוד יפה, אתם לא יודעים עליי יותר מדי, אז עזבתי את כל עיסוקיי, ורצתי לפתוח קובץ וורד חדש ולהקליד לכם.

ובכן… להלן חמסה עובדות חשובות שלא ידעתם עליי:

עובדה #1: שמי ליבי נחימובסקי. אני בת 29 (עוד פחות מחודש בת 30 אבל מה זה משנה), אני ילדה שמינית מתוך משפחה של 12 ילדים, בלי עין הרע. שמונה בנים וארבע בנות. את ילדותי העברתי די בנעימים בעיר התורה בני ברק והתחנכתי במוסדות חרדיים כל ילדותי ונערותי. אני באה מבית חרדי חב״די (תכלס אין על חב״ד) וגידלו אותי בתחושה תמידית של ״אני כאן בעולם בשביל היהודי השני״. יצאנו פעמיים לשליחות ברחבי העולם על מנת להקים בית חב״ד. פעם אחת בקייב, אוקראינה (ששם גם ילדתי את מנדי, הבן השני שלי) ופעם שנייה טסנו יחד עם כל ששת ילדינו להקים את בית חב״ד בכרתים (!) ביוון. כיום אנחנו גרים בישראל אבל עדיין חיים בתחושה של שליחות. כי הרי ״כל יהודי הוא שליח״.

עובדה #2: חודשיים אחרי שהתחלתי כיתה י״ב, יצאתי לראשונה בחיי לפגישת ״שידוך״. לא סודוך. שידוך! אבא שלי ניגש אליי והציע לי בחור מתוק בשם יעקב. לא ממש ידעתי מה זה אומר ״בחור מתוק״ אבל אמרתי לעצמי ש״מה זה משנה, נצא לדייט אחד וזהו״. אחרי חודשיים בדיוק התארסנו. הייתי ממשיכה לספר לכם איך ומה היה בפגישות שלנו אבל את הטור הבא אני רוצה לעשות ברוח יום האהבה, ט״ו באב, אז אני אשמור את סיפור שידוכינו ליום רביעי הבא.

עובדה #3: די מתבקש שאכתוב את העובדה הבאה דווקא באתר פודי, אבל היא עובדה כל כך כנה ואמיתית עליי שאני חייבת. תשאלו אותי מה אני הכי אוהבת בעולם…אני הכי אוהבת בעולם לאכול! זאת אומרת, לא רק את האקט עצמו של האכילה אני אוהבת, אני אוהבת גם את כל מה שמסביב! אני יכולה להתחיל את היום עם מרק פטריות מוקרם ולסיים אותו עם רביולי גבינות ברוטב שמנת ובטטה. את הבת מצווה שלי בחרו ההורים שלי לחגוג בבית קפה חלבי בטענה שהם רוצים לתת לי להרגיש הכי בטוחה בעצמי.

תמיד מוזר לי לשמוע אנשים שמציעים להם לצאת לאכול והם כזה: ״לא תודה, אני לא רעב״. כאילו, מה קשור אוכל לרעב? אוכל לא אוכלים כשרעבים! אוכל זה הרבה מעבר. אוכל מתחיל בחיפוש נרחב אחר המסעדה המושלמת לצאת אליה, זה ממשיך בהתלבטות הכיפית ״איפה בא לך לשבת?” ובמבטים שאנחנו דופקים למלצרית בכל פעם שהיא עוברת ליד השולחן שלנו עם המנות הכי עסיסיות בעולם… שלא אנחנו הזמנו אותן! אוף. בקיצור, הבנתם מה לשלוח לי ליום הולדת 30 שלי.

מה אני הכי אוהבת לאכול? פיצה מכל סוג שהוא, פסטה ברוטב שמנת, אוכל של בית - קציצות עוף, מרק עוף, עוף בתנור ותפוחי אדמה אפויים וגם מרק פטריות מוקרם.

עובדה #4: אני הכי אוהבת בעולם להיות אמא. אם אתם שואלים אותי, אין דבר מספק יותר מהתפקיד הזה. בגיל 19 ילדתי את הבן הראשון שלי ואחרי שנה וחצי את הבן השני. בגיל 26 הייתי פלוס 6! חמישה בנים ובת נסיכה. אני התלמידה הראשונה בכיתה שהתחתנה ושהפכה להיות אמא באותה שנה! איזה הישג מבורך.

אני זוכרת שיצאתי עם חברות שלי לקניון וכשהן חיפשו לקנות שמלות וחצאיות אני חיפשתי באיזה חנויות בקניון יש לי קופונים לחיתולים ומגבונים במבצע 🙂 הטיפ הכי יעיל שאני יכולה לתת לאימהות שקוראות את הטור שלי כרגע הוא: אל תקשיבו אף פעם לטיפים של אימהות אחרות! חוץ מהטיפים של ליבילנד.

עובדה #5: החוויה המרגשת ביותר שחוויתי בלידות שלי הייתה כשילדתי את הבת שלי. מכיוון שילדתי שלושה בנים ראשונים, חיכיתי בטירוף שתגיע איזו נסיכה ורודה ומתוקה. ואז היא הגיעה. עדינה בתיה המקסימה. אפרופו “לידות”, ילדתי בכל בית רפואה בארץ ובעולם. אוקי, כמעט בכולם. הלידות שלי היו ב”ה רגילות וכמעט בכולן לקחתי אפידורל. אני אוהבת אפידורל! אם היה אפשר הייתי לוקחת אפידורל כל בוקר עם הקפה. לסיום - החלום שלי כרגע הוא להפוך להיות פרזנטורית של מותג חדרי לידה.

עד כאן להפעם. מחכה לשמוע מכם!

נפגש בטור הבא. אבל עד שזה יקרה, מוזמנים לעקוב אחריי באינסטוש

צילום תמונה ראשית: מריה שרף