חריפות טעימה שבוערת על הלשון – ביקור ב”מחתרת התאילנדית”

כל היום הייתי בחרדות. לא בגלל שהווייז הראה לי שמתוכננת לי שעה ורבע נסיעה או שמורנע (הידועה גם כמורן עירוני) לא ידעה בכלל לאן אני מתכננת לגרור אותה כהפתעה ליומולדת - זה היה החריף. החריף והכוסברה. השילוב שעלול לאיים על חיי. איך אעבור ערב במסעדה תאילנדית אסלי ללא המרכיבים האלה? ומה יחשבו עליי בפרדס חנה-כרכור. יש שיר כזה… לא?

לא הבנתי אם פרדס חנה וכרכור זה אותו מקום… אפילו המלצרית המתוקה שלנו שהיא במקרה גם הבת של בעלי המסעדה הצליחה לבלבל אותנו כששאלנו אותה איפה אנחנו? נדמה כאילו הן ישות אחת. לפחות עבורנו לאותו ערב הן היו.

האותנטיות של המקום החלה כבר מהחנייה כשמצאתי את עצמי הולכת בתוך שדה. בזמן שקיפצתי קלות בכדי להבריח את הנחשים, חברותיי מצאו מסביב את הכניסה הרשמית,  מסתבר שיש שביל אמיתי והוא לא בין קוצים והרפתקאות.

כסאקרית של מנורות קטנות התאהבתי ישר בצריפון המקושט וכשראיתי אותן מנצנצות אליי מרחוק ידעתי שאני אהיה בסדר.

אין אפשרות להזמין מקום מראש, אז כשהתקשרתי ערב לפני וסיפרתי שאני מגיעה מרחוק המארחת (בטח עוד אחות) הרגיעה אותי והבטיחה שאם נגיע עד 20:00 לא נצטרך לחכות הרבה… אם בכלל. אחרי 5 דק’ של המתנה תחת עץ עצום כלשהו התיישבנו. מהשעה 21:00 המקום מעלה קצת הילוך ומה שהתחיל את דרכו פעם כדוכן פאד תאי בחנות רהיטים הפך לפני שנה פלוס להצלחה אזורית מסחררת.

לוקיישן: איפשהו בפרדס חנה-כרכור

עיצוב & וייב:

המסעדה מנוהלת על ידי משפחה וזה כנראה סוד הקסם שהופך את המקום לנעים עם צ’יל מיוחד שכזה. יש פנים וחוץ. השולחנות מאובזרים בספסלי עץ ובכיסאות עץ פשוטים ומסביבם פזורים שולחנות בר גבוהים. את המשפחות שהיו שם כשהגענו החליפו חבר’ה צעירים וזוגות מהאזור שנטמעו בנוף בצורה מושלמת. המוזיקה כיפית בבלגן שלה. אף שיר אינו תואם לז’אנר של זה שלפניו… פלייליסט מקומי כנראה.

מה שותים: ילדת היומולדת הזמינה קוקטייל “טום יאם טיני” עם ג’ין וורמוט, למון גראס וכפיר ליים, קרין ועומר חלקו קוקטייל גויאבה עם ג’ין קמפרי, ג’ינג’ר, הדרים ולואיזה (42 ₪ לאחד) ואני הלכתי על הבנאלי, קמפרי תפוזים וסודה (39 ₪). הקוקטייל גויאבה ניצח!!!

מה אוכלים:

כשאני מסבירה למלצרים מה אני לא אוכלת אני שמה לב להבעה שלהם שמשתנה בלייב. בהילוך איטי הם מקצרים את החיוך, מכווצים את הרווח בין הגבות ומקללים אותי בלב במלא שפות. הכי מצחיק זה שעם כל הפשטות שלי והאופן שבו ניתן לרצות אותי קולינרית, הפכתי עם השנים להיות הסועדת הבעייתית.

הזמנו: סלט “סום טאם” עם פפאיה ירוקה, שעועית תאילנדית, שרי ובוטנים (39 ₪). היה מעולה!!! בכיתי אמנם בגלל החריפות אך צלחתי את המשימה בגבורה.

אכלנו גם “פו פיה טוד”, אגרול תאילנדי (47 ₪) עם טופו, עלים ירוקים, ירקות בכבישה תאילנדית, שום קלוי ובוטנים. טעים ומשמין.

בגזרת התבשילים טעמנו קארי צהוב עם ציר ירקות וקרם קוקוס, תרד, דלורית, קריספי שאלוט ובוטנים (74 ₪). הקארי היה חריף עם טעם של עוד אך עם זאת כמו כל מנות הקארי בעולם, גם הפעם לא היה מספיק אורז בצד שהצליח להקהות את הבערה בפה.

הפאד תאי (64 ₪) עם אטריות אורז, שום, כרוב, נבטים, בצל ירוק, רוטב על בסיס סויה וטופו היה אחד מהטובים שטעמתי.

ניסינו גם את ה”מורנינג גלורי”, תרד תאילנדי מלוח מאוד מטבעו, עם פאק בונג, שום, צ’ילי ורוטב על בסיס סויה מותססת ואויסטר סוס (67 ₪). פחות התחברנו ודווקא לא בגלל המליחות. המנה הגיעה לשולחן עם סטיקי רייס בתוך שקית - אותנטיות בשיאה.

בדיוק כשהגענו לתפריט הקינוחים קיבלתי הודעה מבעלי שהוא הולך למוקד. למרות שפנטזתי על הטפיוקה פירות (טוב נו גם על הבננה לוטי) הודיתי לו שחסך לי קלוריות ויצאנו לדרך. בחזור לקח לי רק 30 דק’. לא יודעת אם זה היה מהלחץ או מהחריפות הטעימה שבערה עדיין על לשוני.

כמה שילמנו? 414 ₪ סה”כ (לא כולל שירות) ל4 סועדים

ראוי לציון:

עם רוב המנות ניתן לשחק מבחינת המרכיבים כגון עוף, טופו, דגים וכו’.

יש גם לא מעט אפשרויות ללא גלוטן. התפריט משתנה כל שבוע (מלבד המנות הקבועות).

המחתרת התאילנדית
הגנה 1, פרדס חנה כרכור
ב - ה  23:00 - 18:00
051-2020590