רותם בן מויאל
קוראים לי רותם בן מויאל - נולדתי בבית מרוקאי וגדלתי על השיש, טיילתי בתוך הסירים וזראאאאארת שמעתי בערך כל 2 שניות???? בקיצור, אני זקנה בגוף של ילד. אתחיל ואספר לכם שאבי ז״ל היה שף מאד גדול! בבר-מצווה שלי האחראי על ההפקה הקולינרית היה אמון אבי, אני לא אשכח את הרגע שכולם דיברו רק על האוכל הטעים, כולם החמיאו ועפו ולא הפסיקו לשבח. אממה, אני בתור ילד הבר-מצווה לא זכיתי לשום מילה, שום יחס ושום כלום. האמת? דיי נעלבתי מזה ואפילו גם כעסתי. בסוף האירוע ניגשתי לאבא ושאלתי אותו איך זה ייתכן שכולם משבחים ומוקסמים רק ממך? הוא ניגש אליי ולחש לי באוזן: "רותם אם אתה רוצה שיזכרו אותך כל החיים...פשוט תשאיר לאנשים טעם טוב בפה!" תאמינו או לא, אבל כבר ב-6 בבוקר, חיכיתי לאבא שלי ליד האוטו ונסעתי איתו לעבודה. כנסים, אירועים והרצאות, ככה יום יום לכל מקום. ממנו למדתי שיטות בישול שונות, שיטות ריכוך, התעסקות וטיפול נכון בחומרי הגלם, לתת את מלוא הכבוד למטבח, להבין מה זה אוכל וכמה שזה מחבר בסופו של יום את העולם כולו. יש משהו קסום בעיני בשולחן שיושבים כולם ואוכלים ביחד ותמיד כשמישהו טועם מאחד הסירים שבישלתי ואומר "החזרת אותי אחורה בזמן, זה כמו של סבתא או כמו של אמא או כמו של דודה..." הרגע הזה שמישהו חוזר בזמן בגלל ביס שלי, גורם לי להרגיש שעשיתי את שלי בעולם! אני יכול למות בשקט או לבכות מאושר! #רק_ככה