בלינצ’ס עם יוגורט ודבש או מה עושה אמא שלא יודעת להכין מופלטה

כן, אני יודעת, הכותרת בטח מפליאה אתכם. מה הקשר בין מופלטה לבלינצ’ס? אתם יודעים, אדם הוא סך כל האסוציאציות וההקשרים שלו ולי יש כמה גבוליים במיוחד. כשהיינו קטנים הוריי, יוצאי הקיבוץ הטריים, הוזמנו למימונה באשדוד. אבא שלי התחלי לעבוד במפעל חדש וחבריו המרוקאים מכניסי האורחים הזמינו אותו לחגיגת אקזוטית שעד אז לא שמענו עליה וכשהם חזרו מוקסמים מהאווירה והטעמים התחילו להתעופף בבית כל מיני מילים שאת טעמן רק יכולנו לדמיין… קוסקוס בחלב, ריבת חצילים, סיגרים עם מרציפן ועל כל הענין הזה מלכה המופלטה.

נורא רציתי שאמא שלי תכין לנו מופלטה. הבצק הזה עם החמאה והדבש הצית את דמיוני ואני, נודניקית חדורת מטרה ורעבה למשהו טעים לא הפסקתי לנג’ס. בתחילת שנות השמונים לא היה מי שילמד את אמא שלי להכין מופלטה. קרין גורן ויונית צוקרמן היו אולי בכיתה א’ ואולי הן היו רק בתהליכי הכנה (לא שואלים גברת בת כמה היא…). אהה, ואינטרנט! אתם קולטים שלא היה אינטרנט?!

בקיצור, מה תעשה אשה מתוקה, יוצאת קיבוץ שרוצה לשמח את הילדים הנודניקים שלה, אבל לא יודעת להכין מופלטה? פותחת רות סירקיס ומכינה בלינצ’ס עם גבינה מתוקה ודבש. שנים חשבתי שזו מופלטה ושמחתי בחלקי. כשטעמתי את הדבר האמיתי הבנתי שלכל חביתית יש מקום. לבלינצ’ס עם גבינה יש מקום ליד מופלטה שמנמנה עם דבש, זה אוכל וזה אינו חסר.

קבלו את הבלינצ’ס שלי, שמוקדשים לגלי האמא המתוקה שלי, שלא ידעה להגיד לנו לא, וגם לא מי יודע מה רצתה. בלינצ’ס במלית חמצמצה מתוקה של יוגורט עם דבש, פיסטוקים ופירות. כמה ברי מזל אנחנו שנולדנו בכור היתוך כזה ובקיבוץ גליות וטעמים נדיר שמושיב בלינצ’ס בסמוך למופלטה וגפילטע בשכנות לחריימה.