בואו להכיר את השום: האנטיביוטיקה הכי טבעית שיש לכם במטבח

שום-בצל-שום-בצל-שמן-מים-שום-בצל. אז למה שום? על שום שהוא…שום.
שום בסלט, שום בלחם, שום כממרח, שום כי שום דבר לא יתקרב אלינו!

אני כבר הרבה זמן רוצה לדבר על שום כי אני מרגישה שיש מידע שאני לא חולקת וזה ממש יושב עליי. זה מידע כל כך חיוני, שאתם לא תביני איך לא סיפרו לכם אותו קודם.
הידעתם ששום הוא מזון על? ששום נחשב לאנטיביוטיקה של הטבע? שאין עליו בעולם ולא יהיה עליו?
יש בו חומרים כל כך חזקים, אנטי-פטריתיים, אנטי דלקתיים, נוגדי חמצון, קוטלי תפילים ותולעים ועוד ועוד ועוד.

השמות האלו אולי לא יגידו לכם הרבה אבל מה שכן תנסו לאכול אותו כשכואב לכם הגרון, כשאתם קצת חולים, כשיש לכם מצב דלקתי כלשהו בגוף, טפילים או זיהומים ותראו הפלא ופלא מה קורה. לא סתם התחילו להוסיף שום כתוסף בכדורים אבל מה, למה שייקחו לנו כסף אם אפשר לאכול אותו טרי ולהרוויח הרבה יותר? במיוחד עכשיו שאנחנו לא רוצים שאף אחד יתקרב אלינו במרחק של 2 מטר לפחות.

אז איפה המידע שאני מהללת ומדברת עליו? הא – הא! בבקשה.

הידעתם שישנו בשום חומר הנקרא אליצין? אליצין, הוא אחד החומרים החשובים ביותר והפעילים ביותר בשום.
מדובר בתרכובת אורגנית שידועה כקוטלת זיהומים, דלקות וטפילים והיא זו שבזכותה נקרא השום  “האנטיביוטיקה של הטבע”. בנוסף לכל זה, החומר הזה הוא בעצם האחראי והאשם בריח השום וחריפותו.

אממה, אליצין הופך להיות פעיל רק כשהוא בא במגע עם חמצן. מה שאומר שאם נבלע שן שום שלמה, לא “נפעיל” את החומר הזה וחבל.
אז נכון שרובנו חותכים את השום, או קוצצים או מרסקים אבל רגע… כי גם מגע המתכת הישיר עם השום פוגע בחומרים מסוימים. אז מה עושים?

שמתם לב שאם אתם לוחצים על השום עם פרק כף היד (בעיקר עושים את הפעולה הזו, שיהיה יותר קל לקלף אותו) הוא נמעך למין מעטפה? כזו שפורסת יפה יפה את כל הסיבים שלו ונותנת לו אופציה לקבל חמצן על שטח פנים גדול יותר ללא כל מגע של מתכת. אז ככה בדיוק.
מעכו את שן השום, הניחו בצד במשך כמה דקות, תנו לו “להתחמצן” ולהפעיל את הדברים הטובים בו ורק אז חתכו, קצצו, כתשו או כל דבר אחר שבא לכם.
אתם תרוויחי המון, האמינו לי. אם יש לנו את האפשרות אז למה לא? היא פה, רק תנסו.

אז נמשיך רגע לדבר ולהכיר עוד קצת את השום, השום הוא פקעת ממשפחת הנרקיסיים, הוא נחשב גם ירק, גם תבלין וגם קמע נגד רוחות ושדים.
השום ידוע ומוזכר ברפואה עוד מימי התנ”ך והרמב”ם וגם התקבע עם השנים כמאכל יהודי. כן כן, במשנה נהגו לכנות את היהודים כ-“אוכלי שום”.

בכדי להפיק את המרב מהשום יש לצרוך אותו חי ולא מבושל, הבישול הופך הרבה מהרכיבים שלו ללא פעילים ומשאיר לנו רק טעם וסוכרים. בנוסף חשוב להבין ולדעת שהשום הוא חומר מאוד חזק ולכן יש לצרוך ממנו במתינות ולא על קיבה ריקה.
הכי כדאי לאכול אותו בצורתו הטרייה בסלטים, ממרחים, או להוסיף אותו בסוף הבישול לתבשילים מסוימים ולא כמו שאנחנו רגילים בתחילת הבישול בכדי להשאיר אפילו חלק קטן מטריותו.

נכון שהריח של השום קשוח מאוד, וקצת קשה להתנהל איתו. אבל אכילה שלו, למשל בשעות הערב, יכולה להגביר את צריכת השום שלכם, ביחד, כל המשפחה וככה כולם יריחו ביחד ואף אחד לא ירגיש חריג.
אווווו שיש לי פתרון מצוין!!!  תתחילו לצרוך שום שחור.

ישנם זנים שונים של שום – שום ירוק, שום סגול, ושום שחור. שהוא שום דיי חדש בנוף שלנו.
אז מי הוא השום השחור? והאם כדאי לצרוך גם ממנו?

השום השחור הוא בעצם שום מזן אסייתי (אל תדאגו, הוא נטול קורונה) שעבר תהליך של התססה ויישון.
בעקבות תהליך ההתססה צבע השום הופך לשחור, הטעם למתוק ממש, המרקם הופך לרך והריח החריף נעלם. בנוסף לכל זה, חלק ממרכיבי השום הוכפלו בעקבות תהליך התסיסה ואף ישנם חומרים חדשים שנוצרו.
S אל ציסטאין למשל הוא חומר חדש שנוצר בתהליך התסיסה, והוא חומר אנטיביוטי המחזק מאוד את מערכת החיסון ואפילו נחקר בטיפול במחלת הסרטן. את השום השחור כיף לאכול ככה, בלי כלום, ממש כמו פרי מיובש וחדש.

אז ממש עכשיו, בתקופה הזו, שהיא לא פשוטה עבורנו, כולנו רוצים להתחזק ולהתחסן, ושריח השום לא תמיד מתאים וכיף, יש לנו 2 אופציות מדהימות שיטיבו עם מערכת החיסון שלנו עם או בלי ריח, שחור או לבן, מתוק או חריף.

מוסיפה לכם מתכון של אימא שלי, ורד, לסחוג ירוק עם ניחוח שום, לבן.

ים ביראות,
ים שמיר.