כשהחלטנו שנוסעים לטייל בדרום השווארמייה “טורו” חזרה על עצמה שוב ושוב. “אתם חייבים ללכת לאכול שם שווארמה”. אני בתור חובבת שווארמה ידועה, הייתי סקפטית. מה כבר יכול להיות כל כך מיוחד בשווארמה, בנתיבות, כזו שתגרום לי לקחת את הרכב ולנסוע לשם רק בשבילה?
אז כן חברים! אכלתי את הכובע (וגם סיימתי את השווארמה עד הביס האחרון), השווארמה הזו בהחלט אחת הנפלאות שאכלתי בחיי.
להפתעתי, גיליתי עולם חדש בדרום. שווארמה בבגט! מכירה היטב את מחנות הלאפה או הפיתה, אבל למען האמת, בבגט עוד לא יצא לי לנסות. אבל בטורו אופים את הבגטים במקום, הבגט רך, טרי ומהביל ואליו נכנסת שווארמה מתובלת ונהדרת, יחד עם סלטים נהדרים שמכינים במקום שפשוט הופכים את הביס הזה לבאמת מושלם.
אני מאלה שלא אוהבים ירקות בשווארמה שלהם, אני אוהבת להרגיש את הטעם של הבשר, להתענג על העמבה (והרבה) ומלפפון ועגבנייה טריים פשוט לא מסתדרים לי נכון בביס הזה ספציפי.
הסלטים של הטורו גם היו מופלאים במיוחד! היה שם מטבל שום שהמליצו לי למרוח בתוך הבגט, בלתי אפשרי להסביר מה הניחוח השומי עושה שם. הוא כאילו קצת נותן פייט לשומניות של השווארמה ומשאיר את החך מוכן לכל תרחיש, או יותר נכון לכל ביס עד שבטעות, הופס, נגמר!
כשצילמנו בחוץ, כל אדם שעבר לידנו דאג לצעוק ולשבח את השווארמה ולהגיד לנו שבחרנו נכון. ואני אחרי שסיימתי את הבגט, הרגשתי על גג העולם (כי ליטרלי הפכתי לכדור פורח) ואמרתי לעצמי שלשווארמה טורו אני חייבת לחזור!
אם נתיבות נראת רחוק מתמיד אבל עשיתי לכם חשק לשווארמה, אני מצרפת לכם כמה מתכונים שווים במיוחד שיעשו את העבודה לבינתיים!
תגובות (3)
הכל פשוט נפלא. תודה לפודי
אשמח למנה :))
טעים טעים טעים!