למה שנאכל פירות יבשים בט”ו בשבט (או בכלל)? נתחיל מהסוף -
האם ואיך אפשר לייבש פירות בבית?
ברוררררר וזה ממש קל. העיקרון פשוט.
- לוקחים פירות עתירי סוכר, אם יש להם קליפה עבה מורידים אותה (מנגו, בננה, אננס).
- פורסים פרוסות דקות יחסית.
- מסדרים על תבנית אפייה פירות מסוג אחד (כי לכל פרי כמות מים אחרת וזה אומר זמן אחר לייבוש).
- מורחים תערובת של מים ומיץ לימון (ביחס של 1 ל-1) על הפירות (למניעת השחמה).
- מכניסים לתנור לחום נמוך מאוד (65-70) והופכים כל חצי שעה. קחו את הזמן, זה יקח כמה שעות לייבוש מלא (תלוי בכמות המים ובעובי החיתוך בפרי שבחרתם).
זה גם זול יותר, גם ללא חומרים מוספים וגם פעילות נהדרת עם ילדים לקראת החג (ואז אוכלים הכל יחד בסדר ט”ו בשבט).
אז למה אוכלים בכלל פירות יבשים?
ט”ו בשבט הוא חג האילנות ומנהג החג הוא לאכול מפירות ארץ ישראל. אבל מה לעשות שמי שקבעו את החג קבעו אותו בחורף בתקופה בה אין פירות על העצים? הפתרון שנמצא לבעיה היה ייבוש הפירות ושימורם עד לחורף (אגב ייבוש פירות היא טכנולוגיה עתיקה מאוד).
מה גם שיהודים שחיו ב”חוץ לארץ” רצו גם הם לאכול מפירות הארץ, אבל לא הייתה דרך להוביל פירות מכאן לשם מבלי שירקבו - גם לזה הפתרון הוא בייבוש.
בקיצור - ברור היכן נולד הצורך, אבל מה קורה היום?
היום, ניתן למצוא פירות טריים מארץ ישראל כמעט כל השנה אך למרות זאת המנהג ממשיך להישמר. והכי מצחיק שחלק גדול מאוד מהפירות היבשים בכלל לא מגיע מהארץ אלא מטורקיה. בקיצור - ייבשנו פירות כדי לאכול מארץ ישראל ובסוף אוכלים פירות יבשים מטורקיה.
אז מה זה בעצם פרי מיובש?
אותו הדבר רק ללא מים. את הפירות מייבשים בחום (של שמש או תנור) ובתהליך הזה גם מתים חיידקים וגם הפרי מאבד את רוב המים שלו ונשאר בעיקר עם הסוכר. כפי שכתבתי מספר פעמים, חיידקים צריכים סביבה נוזלית כדי שיוכלו להתפתח ואם הוצאנו את המים והשארנו רק סוכר (שבעצמו משמש חומר משמר) בעצם מנענו את תהליך הרקבון של הפרי. כך אפשר להחזיק את הפרי חודשים רבים מבלי לחשוש.
וזה טוב או רע פרי מיובש?
פרי מיובש הוא בעצם אותו הפרי פחות המים. זאת אומרת שריכוז הסוכר בפרי עולה משמעותית. בתאנה טרייה לדוגמא יש 16 אחוזי סוכר ובתאנה מיובשת יש 48 אחוזי סוכר (כי רוב המים נעלמו). חומרים אחרים כמו מינרלים, ברזל, סידן ואבץ גם הם שורדים את תהליך הייבוש. החומרים שלא שורדים את תהליך הייבוש הם דווקא הויטמינים, C, A, ו-B שפוחתים משמעותית ואפילו נעלמים בפירות מיובשים.
מה עוד יש בפירות יבשים?
בעיה נוספת עם פירות יבשים היא הנטייה להוסיף להם כל מיני חומרים לחיזוק הצבע, הטעם וחיי המדף שלהם. הוספה של שמן (למראה חיצוני מלא ברק), סוכר (כי לא מתוק לנו מספיק) או סולפיטים (ששומרים על הצבע הטבעי) מקובלת מאוד בתחום. מכירים את זה שהמישמש המיובש נשאר כתום? זה בזכות הסולפיטים. אם תייבשו מישמש לבד תקבלו פרי חום. אגב, רוב הפירות היבשים יהיו חומים ללא תוספת סולפיטים.
אז מה את ממליצה?
מנהג טוב לא הורסים. לכן, אצלי על השולחן יש סלסילה קטנה מאוד של פירות יבשים מהארץ וללא תוספות כלל (הרוב בצבע חום) ולידם המון פירות טריים.
חג שמח ?
יקרת שכטר היא טכנולוגית מזון, בעמוד האינסטגרם שלה מחכים לכם עוד ניסויים מעניינים.
מתכונים לפירות יבשים שישדרגו לכם את החג:
טנזייה כתף טלה על קוסקוס! מה שנקרא: אמאל’ה!
ט”ו בשבט פינת רומא - ביסקוטי מקמח כוסמין מלא
עוגיות שקדיות שמתאימות לט”ו בשבט
מלכות הט”ו בשבט שלכם - עוגיות שיבולת שועל עם בננה ופירות יבשים
תגובות (2)
כמה שעות בתנור???
היי רונית, כפי שכתוב, זה תלוי בכמות המים שיש בפרי ובעובי החיתוך שלו. הופכים כל חצי שעה עד שרואים שהפרי מיובש