מה אוכלים לארוחת הצהריים? ברור שקציצות עדשים ושיבולת שועל!

קציצות של יום שישי היו המסורת שלנו מהרגע שנפגשנו. בתור זוג צעיר זה היה היום המפנק של השבוע, היינו קמים מאוחר באותו הבוקר יוצאים לאימון, חוזרים וארוחת הצהריים הייתה הופכת להיות החגיגה שלנו.

מיד אחרי האימון היינו עוצרים בירקנייה ורוכשים מתנות קטנות מהטבע לקראת השבת. את הקציצות היינו מכינים עוד לפני שפינינו את כל הקניות למקום, זה רגע מתוק שהפך לחלק מביתנו, ולמסורת משפחתית של יום שישי.

נכון שלא יום שישי היום, אבל יום המשפחה אתמול עשה לי חשק למתכון הזה, שהוא הכי המשפחה שלי! מסורת הקציצות של יום שישי היא משהו שקיים אצל המון משפחות. ולאחרונה החלטתי למקסם את הטוב שיש בתוך הקציצות שלי ולהפוך אותן לבריאות ומלאות בעושר. אלה קציצות שמתמכרים אליהן ברגע, קציצות עם מעטפת קריספית ומפנקת, שהפנים שלהן רך ונימוח.

אלה קציצות שדורשות אלמנט קריספי ופרשי ותמיד אגיש לצידן צלחת ירקות טריים ונגיסים כמו עגבניות ומלפפונים, עשבי תיבול כמו פטרוזיליה או בזיליקום וכמובן טחינה, כי אין ישראלי שלא נהנה מלהטביע את הביס שלו בטחינה טובה וחמצמצה שגורמת לביס להיות שלם ומלא ברטיבות.

לפני שאוכלים את הקציצות, כולם מתאספים עייפים ומרוצים משבוע רווי חוויות. מתחבקים, מתעדכנים ונהנים מארוחה שכולה מתבצעת באצבעות. האחים שלי מגיעים מהצבא לשולחן עם המדים, הוריי מגיעים מביתם והשולחן מלא בשמחה משפחתית, שכולה סביב קציצות. קציצות שהפכו למסורת והעניקו למשפחה שלנו עוד רגעים מתוקים וטובים.

לפעמים מאכל או זיכרון עמוק ממאכל הופכים לחלק בלתי נפרד מבית ומשפחה, אני רואה את הקציצות שלי כמתנות טבע קטנות שהוכנו באהבה גדולה לכבוד הדבר הנפלא והאהוב הזה שנקרא בית ומשפחה.

מספר דקות בודדות של עבודה וגם אצלכם בבית יכולה להיות מסורת חדשה שכולה קציצות של יום שישי בצהריים.

ימי משפחה מאושרים.