חגיגי וקל להכנה: שוקיים עם פירות יבשים וערמונים

תכף מגיע ערב ראש השנה. וזה מחזיר אותי לחגים בקיבוץ שהיו ללא ספק חוויה תרבותית מהנה במיוחד, שלצערי נעלמה מן העולם(לפחות 90 אחוז מהקיבוצים).

שני חגים קיבוציים בלטו במיוחד: ראש השנה ופסח.

ההכנות היו כבר בשבוע שלפני החג, תמיד היה צוות בישול חג שהיה מבשל בלילה – לא לפגוע חלילה בשלוש ״ארוחות הקודש״ של החברים: בוקר, צוהריים, ערב, שדרשו צוות בישול נפרד.

שם בעצם התחלתי את ״הקריירה הקולינרית״ שלי.

תמיד התנדבתי להצטרף לצוות בישול הלילה של חגים וחתונות. על הכל ״ניצחה״ אולגה זרד ז״ל, הבשלנית המיתולוגית של חוקוק (דור שני של טבחיות) שהמשיכה את דרכה של אמא שלה, ״דדה״.

אולגה שבעצם מורתי ורבתי הקולינרית , באה מבית מרוקאי, ומשם ידי הזהב שלה באוכל.  היא ידעה לבשל הכל ובהצלחה ייתרה ולי תמיד היה מחכה: קוסקוס אמיתי וסלט פלפלים חריפים צלויים ועגבניות צלויות על הגז.

החג, היה גם סוג של עונש לתורני החג, כמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם, מתנדבים לתפקיד הזה לא היו, כולם היו תמיד מתחמקים והיה צריך לג’נגל ולאלתר כדי למצוא תורנים.

אבל, ולמרות זאת, את תחושת החג המקסימה, אי אפשר לשכוח: השולחנות הארוכים הצפופים, ערוכים בכל טוב, טקס החג המיוחד, המקלה הקיבוצית המקומית ואגדות החג שנכתבו לפי המסורת הקיבוצית.

מנה אחת מזכירה לי במיוחד את אולגה ז״ל והמטבח המרוקאי, והיא: עוף עם פירות יבשים.

אז לפניכם סוג של אינטרפטציה למנה של אולגה, הגרסה שלי קלה יותר, מהירה יותר ומתאימה לחג.

האמינו לי, טעימה אששששש!