כבר ביקרתם בפריז, בניו יורק וגם בלונדון, אכלתם לנגוש בבודפשט, שתיתם וודקה במוסקבה וגם זללתם גירוס באתונה. אין עוד טוסט אבוקדו שמרגש אתכם וכבר סיימתם לחרוש על התמונות שלכם עם הקיורטוש מפראג. נראה לי שהגיע הזמן לטעום משהו חדש, לא? 🙂
העולם מלא באפשרויות בלתי מוגבלות לטיולים מדהימים בכלל ולכאלה בעלי אופי קולינרי בפרט. יש כל כך הרבה מה להספיק לחוות, לאכול, לשתות, לטעום ולנשנש - איזה מזל! במקום להמליץ לכם שוב על הבייגל המושלם בניו יורק שכבר תויג עשרות פעמים או על הקונדיטוריות הכי שוות בפריז, בחרתי לחלוק אתכם שלושה יעדים קולינריים שעוד לא ביקרתם בהם ואתם ממש חייבים להכיר.
בולוניה, איטליה
כבר הייתם ברומא, בפירנצה ואפילו בוונציה וחשבתם שאכלתם את כל מה שיש לאיטליה להציע? חשבו שוב - עד שלא הייתם בבולוניה לא הייתם באחד מיעדי הפודיז הכי שווים בעולם. בולוניה, עיר עתיקה שנמצאת במחוז אמיליה-רומנה בצפון-מזרח איטליה היא אחת מהערים הכי טעימות בעולם. אפשר לאכול בה מנות איטלקיות קלאסיות כגון פיצה, פסטה ולזניה, וגם מנות מיוחדות שמאפיינות את העיר ואת האזור - טורטליני און ברודו, כיסוני בצק קטנים ממולאים בשר בציר עוף צח; ראגו בשר, שבשאר איטליה קוראים לו פשוט בולונז אבל לא כולם יודעים שהוא הומצא בבולוניה; וכמובן מנות עם מוצרי הגלם הטובים בעולם שמיוצרים במחוז עצמו - בלסמי מיושן איכותי בטירוף מהעיר מודנה, פרשוטו מהעיר פארמה וכמובן גבינת פרמזן פרמגי’אנו רג’יאנו.
אם אתם בבולוניה, חובה להתחיל את הבוקר בכריך או במאפה מתוק בקפה Impero. אל תשכחו שבאיטליה “קפה” משמעו אספרסו ובדרך כלל שותים אותו בשלוק אחד על הבר. בקפה Impero אפשר גם ליהנות ממיץ תפוזי דם טרי ולקחת איזה מאפה עם קרמה וניל להמשך היום.
מומלץ בחום ללכת לטייל ברחוב Via Drapperie והרחובות הצמודים לו - מעוז המעדניות האיטלקיות הכי מעורר תיאבון שאי פעם תפגשו. פה מעדניה שמוכרת נקניקים מיוחדים, כאן כזו שריח הגבינות בה נישא למרחקים ותוכלו לרכוש בה גושי פרמזן במחירים מצחיקים או לשבת לנשנש בוראטה טרייה, ירקניות עם פרחי קישואים טריים ופטריות מכל סוג ומין וחנויות לממכר חומרי גלם אזוריים נפלאים. המעדניה הכי מומלצת היא Tamburini, שבה תוכלו למצוא את כל התוצרת המקומית במקום אחד.
טורטליני קטנטנים בוויטרינה של טמבוריני. הכי כיף לאכול במרק צח
אחרי שנשנשתם כל היום חייבים להכיר את העיר גם בלילה. אם יש לכם רק ערב אחד בעיר, חובה להגיע לפיצריית Toto. אין עוררין שזו הפיצה הכי טובה בבולוניה - והיא גם מקבלת את הכבוד הראוי לה: פתחו בשבילה מסעדה שבה יושבים ליד שולחנות ולא רק לוקחים פיצות במגשים הביתה, כל סועד אוכל פיצה משלו לגמרי לבד והשוס הגדול - אוכלים את הפיצה בסכין ובמזלג. אני מאוד אוהבת את הפיצה קונטדינה שלהם (פלפל אדום, זיתים, סלמי חריף) וגם פיצה 4 התחנות (פטריות, ארטישוק, נקניק ונקניקיה איטלקית).
אם חשקה נפשכם דווקא במסעדה של ממש, טוב תעשו אם תזמינו שולחן למסעדת Cesari הנפלאה, שבה אפשר לאכול את כל המנות האזוריות שמבוצעות בקפידה, ואם תגיעו בתקופת הכמהין (ספטמבר-אוקטובר) תזכו לטעום פסטה מושלמת עם פטריות כמהין לבנות (שהן השוות באמת, כן?). זו מסעדה ששווה לטעום בה את המנות האזוריות, ובמיוחד את הטורטליני הקטנטנים בציר עוף.
ניוקי עם פטריות כמהין שחורות במסעדת דה צ’סארי
אם עוד לא השתכנעתם אז: בבולוניה יש לונה פארק אוכל שהוא הגדול בעולם. מדובר במיזם שנקרא FICO, שמטרתו להראות לציבור האיטלקי וגם לעולם כיצד מגיע האוכל שלנו מהחקלאי ועד לצלחת. בפארק אפשר למצוא עשרות דוכני מזון עם טעימות של המוצרים הכי טובים ומשובחים באיטליה; מסעדות מעולות; חנויות ואפילו פינת ליטוף חיות משק. אני לא יודעת מה אתכם, אבל המילים “לונה פארק אוכל” מעבירות בי צמרמורת.
איך מכינים ראגו ב-FICO
עמק נאפה, קליפורניה, ארה”ב
בדרך כלל כשנוסעים לארה”ב נצמדים לקצוות - חוף מזרחי, חוף מערבי, דרום ארה”ב או צפון המדינה. ותכלס, אפשר להבין - כשמצד אחד שוכנת ניו יורק המדהימה, מהצד השני סן פרנסיסקו ועוד ערים מופלאות בחופים, לא תמיד ברורה הסיבה להמשיך לפנים היבשת. אז זהו, שיש סיבה ואפילו אחת מצוינת - טיול קולינרי שופע יין ואוכל בעמק נאפה במדינת קליפורניה, ארה”ב.
עמק נאפה הוא אחד מאזורי היין הכי ידועים בעולם, עם יינות שזוכים בכל שנה בתארים נחשקים בעולם הייננות. האזור עצמו יפהפה - כרמים ירוקים שנמתחים לאין קץ, ריח ענבים משכר ולמעלה מ-250 יקבים שמשובצים בגבעות הנפתלות של העמק. היות שחובבי יין מכל העולם מגיעים לנאפה כדי ליהנות מהיינות המשובחים של האזור, גם תעשיית המזון והקולינריה משגשגת בה.
אם יין הוא חלק בלתי נפרד מחייכם ממש כמו שהוא מחיי, אתם חייבים לקבוע כמה סיורי יקבים באזור שהם בעלי ערך מוסף. יקב Hess הוא יקב עם יינות לבנים ואדומים זוכי פרסים וכדאי להקדיש זמן לטעימות בו. מעבר ליין, היקב מתגאה במוזיאון לאמנות מודרנית עם תערוכות קבועות ומתחלפות ששוכן במנזר עתיק שהוסב לגלריות.
טעימות יין ביקב Hess. אל תשכחו לסייר גם במוזיאון עם יצירות האמנות
אם אתם פחות בקיאים בתהליכי ייצור היין ורוצים להבין מה הדרך שעובר הענב מרגע שהוא נקטף ועד הרגע שבו הוא מגיע לבקבוק - מומלץ לקפוץ לביקור ביקב Frog’s leap, שם תוכלו להשתתף בסיור מקיף שמתחיל בכרמים, עובר ביישון בחביות וסופו בתהליך הבקבוק והשילוח. כל הסיורים ניתנים בשפה האנגלית בקבוצות קטנות והם אינפורמטיביים אך נעימים וברורים.
יקב Frog’s leap. סיור אינפורמטיבי למי שרוצה להבין איך מכינים יין
אחרי ששתיתם או קצת לפני (כדי להימנע משכרות מוגזמת) כדאי להכניס קצת מזון לבטן. בנאפה קיים שוק אוכל מקסים שמורכב מאוסף חנויות ודוכנים עם תוצרת מקומית. ב-oxbow public market תמצאו דוכן אוכל מקסיקני עם טאקו ובוריטו מגרים, פיצות בעבודת יד שנאפות בטאבון ענק ב-Live Fire Pizza, חנות הבוטיק Napastäk שמוכרת שמני זית וחומצים במגוון טעמים (מומלץ במיוחד הוא החומץ הבלסמי הלבן בטעם קוקוס) ועוד רבים וטובים אחרים.
פיצה בשוק אוקסבואו. הרבה דוכנים עם אוכל מצוין
אם אתם מחפשים מסעדה לארוחת ערב מושלמת, לנאפה יש אינסוף מסעדות מעולות ואפילו כאלה עם כוכבי מישלן. בגבוה - אפשר לסעוד במסעדת The French Laundry, אחת המסעדות הכי נחשקות ויקרות בעולם של השף תומאס קלר. אם ידכם אינה משגת (וזה מובן לחלוטין, כי בינינו, למי יש כסף להוציא 325$ לאדם לתפריט טעימות), אפשר לבקר באחות הקטנה שלה, Ad Hoc, גם היא של השף תומאס קלר, ובה תפריט טעימות במחיר בר השגה עם אוכל אמריקאי מעולה עם טאץ’ מישלני (כדאי לתכנן את הטיול כך שתסעדו שם ביום שלישי בערב - זהו ערב שמוקדש ל-fried chicken, ואתם לא מבינים איזו גרסה מושלמת קלר מכין. חוץ מהעוף המטוגן של אימא שלי, זה הכי טעים שאכלתי).
עוף מטוגן במסעדת Ad hoc. תומאס קלר במסעדה קצת פחות מעונבת
אם עוד לא השתכנעתם אז: יש בסונומה, עמק שכן לנאפה, יקב מדהים ששמו Paradise ridge. ביקב יש טעימות מיוחדות של יינות עם עשבי תיבול, כדי שתוכלו להתאים יין לתבשיל לפי עשבי התיבול שבהם השתמשתם. ייחודי ומרתק. מה גם שכאשר בן זוגי ואני ביקרנו שם, היה להם יין מבעבע מיוחד במינו - הוא הופק מכרמים שנשרפו בשריפות הגדולות של שנת 2015. מהענבים השרופים הפיקו יין מעושן, אחד הדברים היותר מגניבים שיצא לי לטעום בימיי.
אקס-אנ-פרובנס, צרפת
כולנו כבר שמענו על המאפיות המדהימות שיש בפריז, על החרדל המטריף שיש בליון ועל פירות הים והדגים במרסיי. למה שלא תיסעו הפעם לאזור קצת אחר, שופע מסעדות, מאפיות ובתי קפה בסביבה ירוקה ומשופעת בכרמים, שדות ויערות? אקס-אנ-פרובנס היא עיר שקיימת זה מאות שנים ויש בה רבדים רבים של היסטוריה, אמנות ותרבות. זו אחת הערים הכי יפות באירופה בכלל ובצרפת בפרט - בניינים עתיקים עם פסאדות יפהפיות, מזרקות מעוטרות פסלים, כיכרות מקסימות ורחובות מתפתלים שבהם שוכנים עשרות אתרי אוכל שווים ביותר.
האטרקציה הקולינרית הכי שווה בעיר היא השוק המקומי, שמתקיים בה בימים שלישי, שישי ושבת. מומלץ להגיע ביום שבת, היום שבו השוק גדול במיוחד ושופע מוצרי מזון מדהימים מכל האזור. הנקודה הכי יפה בשוק מתכנסת ב-place richelme, כיכר קטנה ומקסימה ששוכנת בצל עצי דולב עתיקים ובה דוכני אוכל מקומיים - כדאי לאכול פיסלדייר, פוקצ’ה עם אנשובי ובצל מטוגן; אויסטרים טריים בדוכן הדגים; בריוש עם מי זהר שהוא אחד המאפים האופייניים לאזור. עצירת חובה בכיכר היא קונדיטוריית Wiebel, קונדיטוריה עתיקת יומין שיש בה ריכוז מדהים של מאפים, עוגות ראווה, פטיסרי ועוגיות מקומיות.
אם חשקה נפשכם דווקא בארוחה טובה לשעות ערב, אפשר לאכול ב-Restaurant La Tomate Vert, מסעדה קטנטנה עם אוכל מקומי נהדר או ב-Drôle d’Endroit, המעוצבת בסגנון ביזארי משהו ויש בה תפריט קבוע מראש עם אוכל צרפתי משובח.
אם עוד לא השתכנעתם אז: מרחק נסיעה קצר מאקס-אנ-פרובנס שוכן אחד המקומות הכי יפים שהייתי בהם בחיי, יקב Château La Coste. חובה לנסוע לביקור וטעימות ביקב גם בגלל היין המעולה שלו, אבל בעיקר משום שהיקב שוכן ביער מהמם שבו משובצות עשרות יצירות אמנות של גדולי האמנים המודרניים בעולם. אפשר לסייר בשטח היקב בין שעתיים לשלוש כשמכל פינה ומאחורי כל עץ מסתתרת יצירה מופלאה אחרת. חוויה חד פעמית עם המון ערך מוסף.
אחת מיצירות האמנות המרהיבות ביקב לה קוסט
גם לכם יש המלצות על יעדים קולינריים מגניבים וטעימים שאף אחד עוד לא מכיר? כתבו לי בתגובות ואל תשכחו לציין איפה כדאי לאכול
צילום תמונה ראשית: שאטרסטוק
