“סוסו אנד סאנס”, רשת ההמבורגרים של עומר מילר היא תופעה אפילו במונחים תל אביביים אבל במקרה של מילר היא מצליחה מאוד גם מחוצה לה. הרשת, שנפתחה בתחילת 2016, מונה כיום כ-10 סניפים הפרוסים בין הרצליה לראשון לציון, ומאכילה רק בבוטק’ה המקורי בשדרות רוטשילד בתל אביב כ-3000 איש ביום. את ההצלחה של הרשת ניתן לזקוף לעובדה שמאחוריה עומד השף הויראלי ביותר מדינה עם למעלה מ-140 אלף עוקבים באינסטגרם ובפייסבוק. ההמבורגרים המושחתים שלו באווירת דיינר אמריקאי מצטלמים נהדר ונמצאים בכל “אינסטוש” בבית ישראל.
אך לא מדובר רק בגימיק חולף, רוב קהל הלקוחות של מילר הם קהל חוזר. אז איך גורמים ללקוח “חד פעמי” להפוך ללקוח חוזר לנצח נצחים? על פי מילר, הסוד הוא אוכל טוב וטיפוח קשר אישי וחם ברשתות החברתיות. תפסנו אותו לשיחה ובדקנו: מי עונה עבורו לקהל העוקבים שלו? מהי התגובה הכי מרגשת שאי פעם קיבל? כיצד בונים מותג כה מצליח? ואפילו קבלנו טיפ כיצד להקפיץ את קהל העוקבים שלנו ברשת.
מילר מקפיד לשמור על קשר תמידי וישיר עם 120 אלף העוקבים שלו באיסטגרם : “לעלות תמונה של מנה ולא לענות למי שמגיב לך או כותב לך בפרטי זה על גבול הפשע בעיני”. הופתענו לגלות כמה מהחלטות העסקיות של המותג עוברות דרך הפיד של השף: “אם אני רוצה לפתוח סניף אני מתייעץ עם העוקבים ואם אני רוצה לשנות מנה אני מדבר איתם, זה הדבר הכי חשוב בעסק”.
לגבי שילוב בין החיים האישיים לאוכל ברשת, מילר מאמין שלא צריכה להיות הפרדה, זה הוא. “הרי שף הוא לא רק שף ודווקא השיתוף והחשיפה של חייך האישיים מול קהל הלקוחות שלך זה המפתח ליצירת חיבור נכון”. אז בדקנו. הוא משתף, ובהכל: יום גרוע, אירוע מרגש, געגועים לאשתו הסטייליסטית ואושיית הרשת בעצמה שירנק’ה ומה לא בעצם. וזה כנראה הסוד האמיתי. להיות אתם, עם הרע ועם הטוב, לחלוק ולשתף הכל עם העוקבים שלכם, ולא לשכוח להקדיש להם גם מעט תשומת לב אישית מדי פעם.
עבור רוב הישראלים מרק הוא מאכל שאוכלים בבית ולא במסעדה. סוג של מנה שלא שווה להוציא עליה כסף כשכבר הולכים להתפנק במסעדות בחוץ. למרות זאת, לא מעט מסעדות מציעות מנות מרק שקשה לעמוד בפניהן, אז איזה שווה להזמין או להגיע למסעדה במיוחד עבורן? הנה ההמלצות:
מרק עוף - בראסרי
זה נכון שבכל בית בישראל אפשר למצוא מרק עוף ויחסית קל להכין אותו, אבל מרק כמו בבראסרי באמת שקשה למצוא. מדובר בעצם בקונסומה, שהוא מרק מצומצם ומרוכז ממש, עם המון טעם, שגם מסונן מכל השומן והירקות, מה שהופך אותו לצלול וכיפי בטירוף. אם זה לא מספיק, הוא מגיע גם עם אטריות תוצרת בית שמתובלות בטרגון, והן אלו שהופכות אותו לאחד המרקים שהכי כיף לאכול, לא משנה באיזה חלק של היום.
מחיר: 38 שקלים
כתובת: אבן גבירול 70, תל אביב יפו
טלפון: 03-6967111
שעות פתיחה: ראשון-רביעי: 7:30-01:00. חמישי-שישי: פתוח 24 שעות. שבת: 7:30-01:00
אגדאשי טופו - אונמי
נכון שלא מדובר במרק קלאסי אלא יותר במנה של ממש, אבל יש פה נוזל חם? מבחינתי זה מרק! והמרק הזה כל כך טעים, שהייתי חייב להכניס אותו לרשימה. בעצם מדובר בהמון קוביות קטנות של טופו, שמטוגנות בציפוי פריך ויגרמו גם לשונאי הטופו המושבעים ביותר להתמכר אליהן. הן משכשכות בציר מרוכז של סויה ובוניטו (סוג של דג מיובש שנותן המון טעם) שמספק את המליחות שהופכת את הטופו לממכר באמת. קצת פטריות קטנות וצנון מגורד מלמעלה, שמספק רעננות קלה, ויש לכם מרק שהוא גם סוג של חטיף. אגב, גם במסעדה הבת, אובן קובן, אפשר לאכול אותו (ועוד כמה מרקים מצטיינים).
מחיר: 34 או 42 שקלים, תלוי בגודל
כתובת: הארבעה 18, תל אביב יפו
טלפון: 03-5621172
שעות פתיחה: ראשון-שבת: 12:00-00:00
ראמן - מנטנטן
מגפת הראמן עדיין פה איתנו, והמוני מקומות בארץ מגישים גרסאות של המרק היפני הזה, חלקן טעימות מאוד וחלק הרבה הרבה פחות. ועדיין, הראמן של מנטנטן, שממש לא מזמן עברו למיקום חדש וגדול יותר ברחוב נחלת בנימין, הוא הראמן שהכי דומה לראמנים העשירים והמפורסמים של יפן. הציר, שמתבשל שעות, סמיך ועשיר בטירוף (יש מי שיגידו שהוא עשיר וכבד מדי), התוספות מדויקות וכל התיבול על השולחן שאפשר להוסיף לפי מה שאוהבים, הוא בדיוק כמו בארץ המקור. הכמות של המרק נראית די קטנה בקערה, אבל הוא כל כך עשיר, עד שקשה לא לשבוע ממנו. אם אכלתם ראמנים אחרים ולא הבנתם מה הביג דיל, בואו לנסות אותו פעם אחת כדי להבין.
מחיר: 56 שקלים
כתובת: נחלת בנימין 57, תל אביב יפו
טלפון: 03-6725318
שעות פתיחה: ראשון-שבת: 12:00-01:00
מרק רגל - שמעון מלך המרקים
למרות ששמעון כבר לא איתנו, המשפחה שלו ממשיכה להחזיק את אחת המסעדות הוותיקות בכרם, וזו שמגישה את המרקים התימנים הכי טעימים בעיר, ואולי בארץ. כולם טעימים, אבל כמובן שהכי מוצלח הוא מרק הרגל. קערה ענקית עם מרק רותח שמתובל בהמון כמון וחוואיג’, עם חתיכות בשר מאוד שומניות אבל גם מאוד טעימות וחתיכות גדולות של תפוחי אדמה רכים. מוסיפים קצת חילבה בכל ביס, ומעטים הדברים שהם יותר כיפיים מזה.
המסעדה הבוכרית הזו היא כבר מזמן לא סוד של כמה פודיז יודעי דבר, ולא מעט אנשים מגיעים לכאן במיוחד בשביל הכיסונים הנהדרים או השיפודים שמכינים כאן במומחיות רבה. אבל המנה האהובה עליי פה היא מרק הדושפרה. מרק בקר צח יחסית, אבל מלא טעם עמוק של בשר ובישול ארוך, עם המון המון כוסברה (אפשר לבקש בלי, אבל לא כדאי), מעט חתיכות קטנות של בשר מבושל ובעיקר המון המון כיסונים קטנטנים שממולאים בבשר ובצל. הם כל כך רבים, שאפשר לכלול אחד מהם כמעט בכל ביס של מרק, ובאמת שאין כיף גדול כמו לאכול כיסונים קטנטנים שכאלה.
מסתבר שלימון, בנוסף להיותו מוסיף טעם וריח נהדר לסלטים, תבשילים ומאפים, הוא גם הרבה דברים מעבר. מיץ הלימון יכול להסיר הרבה מאד סוגים של כתמים ובעיקר משקעים של אבנית וחלודה. הוא משמש כחומר אנטי-בקטריאלי (כזה שהופך חלק מהחיידקים ללא פעילים אבל לא הורג אותם, בכל זאת, הוא רק לימון…) הוא יודע לנטרל ריחות רעים ויכול לתת לנו פתרונות טבעיים ובריאים יותר מחומרים כימיים למיניהם.
אז הנה כמה דוגמאות איך אפשר להפוך את הלימון שלכם ללימונדה (או סתם לחומר ניקוי):
לימון לניקוי המיקרוגל
שמים חצי לימון (סחוט כמובן) או שני חצאים, בקערה המתאימה למיקרו. מוסיפים כחצי כוס מים ומפעילים למשך 3 דקות את המיקרו. לאחר 3 דקות משאירים אותו סגור, ממתינים 5 דקות ורק אז פותחים את דלת המיקרו. מוציאים את הקערה ומשתמשים במטלית בד או מגבון נייר כדי לנקות (בקלילות) את פנים המיקרוגל.
טיפ של מקצוענים: אם זה לא מספיק ונדרש ניקוי רציני יותר, מרטיבים את המטלית במי הלימון שבקערה, אבל הזהרו, מי הלימון והקערה עדיין לוהטים!
מיץ לימון כמסיר חלודה מסכיני המטבח שלכם
מאחר וסכינים עשויים לרוב מפלדה, הרי שבכל פעם שאתם משאירים אותם רטובים זמן רב מן הנדרש, הם מתחילים להחליד. זה לא מזיק לבריאות אבל זה כן פוגע בביצועי הסכינים ואם הבעיה לא תטופל היא רק תגדל. אז איך פותרים את הבעיה בקלות ועם חומרים שיש לכם במזווה?
פשוט חיתכו לימון ומרחו אותו לאורך הלהב ולאחר מכן נגבו את הסכין בעדינות עם מטלית בד או עם ספוג עד שהכתמים נעלמים. אם זה לא עזר, טבלו את הלימון במי מלח ושפשפו שוב. ברגע שהכתמים נעלמים, שטפו את הסכין במים ונוזל כלים ונגבו אותו מייד.
לימון כמסיר כתמים מקרשי חיתוך מעץ
הרבה משתמשים בקרשי חיתוך מעץ לפריסה והגשה של בשר, מה שמותיר כתמים בעץ. הפתרון הטבעי לניקוי כתמים אלו פשוט ומהיר ואפשר להשתמש גם בלימון שכבר נסחט (לא חייבים לימון טרי).
אז מה עושים?
מפזרים מלח גס על כל קרש החיתוך. מקרצפים את הקרש בעזרת חצי הלימון הסחוט (החלק הפנימי של הקליפה) תוך כדי לחיצה בכדי שיצא גם קצת מיץ לימון תוך כדי הקרצוף. משרים את הקרש עם המלח והלימון כ-5 דקות ושוטפים היטב.
לימון לניקוי מערבל המזון
הייתם מאמינים שגם את זה הלימון שלכם יכול לעשות? גם קערת הפלסטיק/זכוכית במערבל שלכם נראה כבר עכור ומוכתם ושום שטיפה כבר לא עוזרת?
אז הנה הפתרון: ממלאים את המיכל במים עד מחציתו מוסיפים מעט נוזל כלים, לימון חתוך לכמה חתיכות ומפעילים את המכשיר למשך דקה. לא תאמינו אבל המערבל נוצץ כמו חדש!
חומר ניקוי רב שימושי מחומץ וקליפות לימון
הנה מתכון לאיך אפשר להכין בבית חומר ניקוי ללא כימיקלים רעילים יעיל וריחני. אמנם ההכנה פשוטה אך צריך קצת סבלנות עד שהחומר מוכן ויעיל (כשבועיים). את חומר הניקוי הטבעי והיעיל הזה מכינים מהשריית קליפות לימון בחומץ.
ולמה צריך גם לימון וגם חומץ?
כי החומץ עשיר בחומצה אצטית אבל גם מריח כמו חומץ והלימון עשיר בחומצה ציטרית אבל מריח נהדר. לכן שתי החומצות האלו יחד מחוללות קסמים בייחוד מול כתמים קשים, עובש וחיידקים למיניהם היוצרים גם ריחות רעים.
אז איך מכינים? ממלאים צנצנת עד חצי הגובה בקליפות לימון (כמובן אחרי שסחטתם את המיץ ועשיתם בו שימוש מוצלח) מוזגים לתוך הצנצנת חומץ (כך שיכסה את כל קליפות הלימון) וסוגרים את הצנצנת. מניחים את הצנצנת הסגורה למשך שבועיים לפחות במקום חשוך. אחרי כשבועיים מסננים את התערובת דרך מסננת דקה ומוזגים לתוך בקבוק עם סוגר תרסיס. האמינו לנו, הבקבוק הזה יהפוך לחבר הכי טוב שלכם. התרסיס ישמש אתכם כחומר ניקוי רב שימושי ויסייע בניקוי העובש בין חריצי אריחי המטבח והאמבטיה, יסיר כתמים ויחטא את הכיור ומשטחי העבודה (בעיקר אלו מעץ). הזהרו ממגע עם העיניים.
לכתמים עקשניים במיוחד
אפשר גם להכין גם משחה עם אפקט חזק ויעיל בהרבה לניקוי קיר החרסינה וחריצי הרובה שביניהם (זה שליד הכיריים המתמלא בשפריצים של שמן…). אז מה צריך?
חצי כוס מיץ לימון טרי, חצי כוס חומץ והרבה סודה לשתייה. ומה עושים עם כל הטוב הזה?
מערבבים בקערה את מיץ הלימון, החומץ ומעט מהסודה לשתייה. התערובת תתחיל לתסוס (לא להיבהל). ממשיכים להוסיף סודה לשתייה ולערבב עד שמתקבלת משחה. מורחים את המשחה על החריצים שבין אריחי הקיר (לא נורא אם נמרח גם על האריחים) ומשאירים כשעה על הקיר. עבור שעה משפשפים בעזרת מברשת קטנה ומנגבים במטלית לחה.
לימון כחומר לפתיחת סתימות בכיור
אם גם בכיור שלכם המים החלו להתנקז באיטיות, זה בדיוק הזמן לשפוך פותח סתימות ביתי וטבעי ללא כימיקלים מחומרים שיש לכם דרך קבע במזווה ולנו יש מתכון עבורכם. מדובר בנוזל שישפר לכם את איכות החיים ויפתח את כל הסתימות בבית (משאריות מזון ועד שערות והשד יודע מה…) אז מה צריך? 1.5 ליטר מים רותחים (קומקום בערך), כוס סודה לשתייה וכוס מיץ לימון סחוט. ומה עושים עם כל הטוב הזה? שופכים מים רותחים לתוך חור הניקוז בכיור (או באמבט) עד שהמים מתנקזים (זה יכול לקחת קצת זמן בגלל הסתימה…). מוסיפים לאט לאט את הסודה לשתייה (שלא תערם מעל חור הניקוז) ומוזגים מעל את מיץ הלימון.
בשלב הזה נוצרת תגובה כימית המייצרת קצת בועות (התרחקו מעט והזהרו שלא יבוא במגע עם העיניים). מכסים את חור הניקוז בפקק ומשאירים מכוסה חצי שעה (חשוב להשאיר את הפתח מכוסה). אחרי חצי שעה, מרתיחים שוב מים, מסירים את הפקק ומוזגים מים רותחים לכיור. עכשיו הניקוז הרבה יותר טוב (ניתן לחזור על הפעולה פעמיים ברצף לקבלת תוצאה מקסימלית).
לימון כמרחיק נמלים
מי לא נתקל במצעד נמלים חביבות על משטחי העבודה במטבח גם אחרי שקרצפתם אותם שוב ושוב? ההגנה הראשונה והטובה ביותר היא להשאיר את מדפי המטבח נקיים משאריות מזון ואת כלי האחסון סגורים היטב כך שלא יהיה להן מה לאכול…אבל אם הן כבר הגיעו ומצאו מה לאכול דעו שהשמן החומצי שבקליפות ההדרים רעיל לנמלים. השמן שבקליפות הלימון (או התפוז או האשכולית) הורג אותן במגע ומשבש את חושיהן כך שלא ימצאו את דרכן לשאריות המזון.
אז איך מכינים תרסיס של כל הטוב הזה שהוא יעיל, ריחני ובריא? (לנו, לא לנמלים): שמים בסיר קליפות הדרים ומכסים אותן בחומץ. מחממים את התערובת (לא מרתיחים) מסירים מהאש ומניחים לנוזל להצטנן למשך כל הלילה אם מתאפשר. כשהנוזל מצונן, מסננים אותו לבקבוק תרסיס וזהו!
עכשיו מצאו סדקים מהם יכולות הנמלים להגיע או משטחי עבודה, רססו אותם, השאירו את החומר כמה שעות ונגבו את המשטחים בסמרטוט לח.
לימון כמנטרל ריחות רעים
חומציות הלימון יכולה לנטרל כמה סוגים של ריחות רעים (כמו ריחות דגים או ירקות שנרקבים באשפה). הלימון שעשיר בחומציות נלחם היטב בחומרי בסיס (אלקליים בשפה המקצועית) ולכן מנטרל את ריחם.
כל מה שעליכם לעשות הוא לחצות לימון (לסחוט את המיץ לשימוש טעים כלשהו) ואת הקליפה לנצל לנטרול הריחות.
אם מקור הריח מגיע מפח האשפה, גררו לתוכו את קליפת הלימון וריח רענן יתפשט בחדר. אם מקור הריח מגיע מטוחן האשפה בכיור, נסו לזרוק לשם לימון (שסחטתם כבר) וטחנו אותו ליצירת כיור עם ריח לימון מרענן. אם החדר מעלה צחנה, נסו להרתיח קליפות לימון כדי שהחומצות הריחניות שלו יילחמו בריח ואם בישלתם וריח השום או הדגים לא יורד לכם מהידיים- שפשפו אותן עם החלק הפנימי של הלימון (אחרי שסחטתם אותו והשתמשתם במיץ כמובן) ושטפו היטב ידיים.
ואיך אפשר בלי גאדג’ט לימוני וגאוני?
נכון, יש גאדג’טים בלי סוף ללימון, אבל כזה עוד לא ראיתם. הוא באמת מושלם!
מדובר בג’אדג’ט שמלבישים בקצה הלימון ודרכו מתיזים/מרססים את הלימון ישירות על הסלט או לכל דבר שתרצו (חוץ מלעיניים) ללא צורך במסחטה, או בכל דבר אחר שמצריך הפרדת גרעינים ולכלוך.
אן רירדון (How To Cook That) היא אחת מבלוגריות האפייה הגדולות בעולם, והיא בעיקר יוטיוברית פופולרית במיוחד עם למעלה מ-3.5 מיליון עוקבים ביו-טיוב ו-203 אלף עוקבים באינסטגרם. לשם ההשוואה למשל, מרתה סטיוארט מתהדרת ב-404 אלף עוקבים ביו-טיוב כאשר לעומתה לג’יימי אוליבר, שמעלה כמה סרטונים בכל שבוע ומחזיק צוות גדול של עובדים, יש 4 מיליון עוקבים (זהה כמעט לכמות העוקבים של רירדון).
כבר שנים ארוכות שרירדון מצלמת ומפרסמת מדריכי אפייה בהם היא מלמדת איך להכין קינוחים מושחתים לצד אינספור רעיונות לעוגות מיוחדות ומורכבות. אחת מהן היא עוגת אייפאד שעלתה לרשת לפני 4 שנים וגרפה כבר למעלה מ-37 מיליון צפיות וידאו.
אל עוגת האייפאד, שמככבת עד היום באינספור כתבות על מתכונים ויראליים ברשת, התווספו בשנים האחרונות גם סרטונים נוספים ששברו שיאי צפייה - עוגת מיינקראפט (26 מיליון צפיות), עוגת לאבה שוקולד (12 מיליון צפיות) ועוגה בצורת הלוגו של אינסטגרם (11 מיליון צפיות).
מדובר בנתונים מטורפים שהפכו את רירדון לאושייה קולינרית היסטרית ולכזאת שמיליוני אנשים מחכים בכל שבוע לסרטון שלה.
ואז, לפני חודשיים, החלה רירדון להוריד הילוך והפחיתה את כמות הסרטונים שהיא פרסמה ביו-טיוב ומה שנדמה היה כהחלטה הגיונית לנוח ולהוריד הילוך, לאור כמות הסרטונים העצומה שהיא מעלה, וההשקעה המטורפת בכל סרטון, הפך לפני חודש לפצצה שהטילה רירדון בכל הנוגע לסיבות להחלטה שלה.
בסרטון, שנקרא “Is So Yummy the WORST baking channel on YouTube” שגרף כבר למעלה מחצי מיליון צפיות, מסבירה רירדון מה גרם לה לקחת צעד אחורה ומי האשמים, בעיניה, לירידת ההכנסות של יוצרי התוכן כשהראשונה שבהם היא חברת So Yummy יצרנית תוכן קולינרי (ולייף סטייל) שמתמחה בסרטונים שמאגדים טריקים וטיפים לצד מתכונים מהירים.
למי שטרם נחשף לסרטונים של So Yummy, שבשנים האחרונות הצליחה לעקוף לא פעם את Tasty הכל כך פופולרית, ומחזיקה עמוד יו-טיוב עם 5 מיליון עוקבים, רק אספר שמדובר בחברה ששייכת ל-Blossom שעד לפני שנים בודדות התמחתה בטלוויזיה בדגש על עולם הילדים ובשנים האחרונות עשתה הסבה לדיגיטל עם התמחות בעולם הקולינריה והלייף סטייל.
אחד הסרטונים שלה הפך לפני שנתיים לסרטון הויראלי של השנה עם 12 מיליון שיתופים בפייסבוק. ומה יש בסרטון אתם תוהים? ובכן, טיפים לקיפול חולצות ותחתונים.
בסרטון, שהתפרסם לפני חודש, תוקפת רירדון את So Yummy ואת יו-טיוב בעצמה, ומסבירה למה המתכונים בסרטונים שלהם לא אמינים, לא עובדים וגם מפרים את הכללים של יו-טיוב.
רירדון לא מסתפקת רק בהסברים ותלונות וגם בודקת בעצמה, בסרטון, את המתכונים של So Yummy כדי להראות לצופים כמה הם בעייתיים. בנוסף אל בעיית הדיוק רירדון גם מצביעה על בעיות אחרות כשהגדולה בהן היא כפילות תוכן שמגיעה בדמות סרטונים רבים שמאגדים מתכונים ישנים ביחד. מה שמנוגד, לטענתה, לכללים של יו-טיוב.
“היום אני רוצה להכיר לכם את אחד מעמודי האפייה הגדולים ביו-טיוב. יש לו 4.5 מיליון עוקבים ומעל 100 מיליון צפיות וידאו בחודש”. היא מתחילה ומספרת על העמוד של So Yummy. “והם התחילו את הערוץ לפני פחות משנה. לגמרי מרשים” היא מחמיאה. אגב, היום יש ל-So Yummy כבר 5.5 מיליון עוקבים, חודש בלבד אחרי שאן רירדון סיפרה שיש להם 4.5 מיליון.
משם עוברת רירדון לצפות בכמה מהסרטונים הויראליים של So Yummy ומנסה אותם בעצמה, רק כדי לגלות שאף אחד מהם לא באמת עובד.
ואיך כל זה קשור אליה (ואל יוצרי תוכן אחרים) אתם תוהים? צפו בסרטון ובמונולג שלה שמגיע מיד אחרי הניסיון להכין את המתכונים.
צריך כמובן לראות את כל הויכוח הזה בין ענקי התוכן והמדיה בעיניים בוחנות ולהבין שמצד אחד יש המון הגיון בטענות שלה ומצד שני שזה בסדר לייצר תוכן מאגד שנותן ערך לצד לא מעט טריקים שאולי עולים פחות אבל מביאים איתם המון טראפיק.
מצד שני, ובזה רירדון צודקת לחלוטין, חשוב לשים לב שבמירוץ להשגת צפיות, שיתופים, חשיפות וויראליות, לא שוכחים לייצר תוכן אמיתי, מדויק, חכם ובעיקר כזה שבאמת עובד.
כי מאחורי כל רשימת מצרכים ואופן הכנה עומד מישהו שהלך לסופר, בזבז כסף וזמן וחיכה בסבלנות כדי לקצור מחמאות על העוגה שהכין לאמא ליום הולדת. וכמה מאכזב יכול להיות הרגע שזה לא מצליח כי מישהו לא שם בראש סדרי העדיפויות את הערך. וכמה סיפוק יש כשזה כן מצליח.
ועכשיו - כל מה שנשאר לראות זה האם So Yummy או יו-טיוב יגיבו לטענות.
לא חסרים מסעדות ובתי קפה שמגישים ארוחות בוקר או בראנצ’ים בתל אביב, אבל רובם המוחלט תמיד מרגישים זהים ולא מספיק מעניינים. ניסינו למצוא את הבראנצ’ים הכי מעניינים ומיוחדים בעיר ומתוכם אספנו את החמישה שהיו הכי טעימים. לגזור ולשמור!
הוטל מונטיפיורי
הבראנץ’ של הוטל מונטיפיורי, שהוא בעצם גם ארוחת הבוקר של המסעדה שמוגשת לאורך כל השבוע, הוא הבראנץ’ הוותיק ברשימה שלנו, ואנחנו עדיין לגמרי מכורים אליו. אחרי שמתיישבים וסופגים קצת מהאווירה הפריזאית והמולת האנשים מסביב, אפשר להרכיב ארוחה מושלמת כי התפריט מורכב מהמון פריטים קטנים, שאפשר ללקט ולהרכיב מהם ארוחה מלאה. למשל: 2 ביצים איך שרוצים (22 שקלים), סלט עגבניות שרי עם בצל ירוק (12 שקלים), לחם קלוי עם חמאה וקונפיטורה (12 שקלים), סלמון מעושן (22 שקלים) ועוד ועוד.
אם אין לכם כוח להרכיב ארוחה לבד, יש גם ארוחות מורכבות מראש, שהכי כיפית מביניהן היא ארוחת הבוקר הזוגית (180 שקלים לזוג). היא לא זולה, אבל כל כך מפנקת שהיא שווה כל שקל. היא כוללת ביצה עלומה עם ראגו פטריות לכל סועד, סלמון מעושן, שמנת חמוצה, נקניק ז’מבון, סלט מלפפונים, שלושה סוגי גבינות שוות, סלסלת לחמניות, חמאה, קונפיטורה, מיץ תפוזים טרי ושתיה חמה. פינוק אמיתי.
כתובת: מונטיפיורי 36, תל אביב יפו
טלפון: 03-5646100
ימים ושעות הבראנץ’: ראשון - חמישי: 7:00-11:45. שישי: 07:00-17:00. שבת: 07:00-13:00
קפה פופולר, המסעדה החדשה יחסית של אבי ביטון, מגישה בראנץ’ שמורכב כולו מצלחות קטנות ובינוניות שוות שממלאות את השולחן. סוג של פתיחת שולחן כמו בשיפודיות ומסעדות דגים, רק עם אוכל שווה ממש אל אלא מתווספת גם מנה עיקרית אותה אפשר לבחור מהתפריט המשתנה (98 שקלים לסועד). בין הצלחות שמגיעות לשולחן: רוסטביף אדמדם ונהדר עם טוויסט ישראלי בדמות טחינה וזעתר (זה עובד!), מאפה פסטייה עם תרד וגבינה, לביבות ירק ממכרות שהיינו יכולים לאכול מאה מהן, ברוסקטה פריקסה שהיא שיחוק גאוני, עם טונה ולימון כבוש, סביצ’ה עם זעתר ושמנת חמוצה, מקושקשת עמוסה בחמאה עם ראגו פטריות ומלא גבינת פרמזן וביף בורגיניון עם ביצת עין. אנחנו לא הצלחנו לסיים הכל מהצלחות.
כתובת: דיזינגוף 197, תל אביב יפו טלפון: 03-5552020
ימים ושעות הבראנץ’: שישי-שבת: 10:00-14:00
הולה
נכון שאנחנו עוד מתגעגעים לארוחות סוף השבוע של מסעדת רפאל, אבל בהולה, המסעדה של השף ויקטור גלוגר מגישים בראנץ’ מעולה שהופך את הגעגוע הזה לקצת פחות נורא. האוכל פה הוא יותר ארוחה של ממש מאשר בראנץ’, אבל אם תתזמנו אותו נכון, זו לגמרי יכולה להיות ארוחה אחת ויחידה בכל היום, מרוב הכמויות. כל מה שצריך לעשות זה לבחור מנה עיקרית (135 שקלים לאדם) ולפניה ימלאו את השולחן לא מעט מנות ראשונות כמוקציצות דג, סביצ’ה בר ים, אמפנדס במילוי זנב שור, ברוסקטות עם פרוסות דקות של רוסטביף, סלט חצילים, איקרא מעולה שהיה כיף לנגב עם החלה ועוד. בעיקריות אפשר לבחור בין פאייה ספרדית, המבורגר עם כבד אווז, פיצה עם עגבניות וזיתים, נתח קצבים עם פירה ועוד מנות שיקשו עליכם את הבחירה. אמרנו הארוחה היחידה של היום? לא צחקנו.
כתובת: הירקון 87, תל אביב יפו
טלפון: 03-5759060
ימים ושעות הבראנץ’: שישי-שבת- 12:00-18:00
הרצל 16
הרצל 16 היא הגרסה המחודשת של מסעדת רוטשילד 12 מבית R2M של רותי ומתי ברודו, ממש כמו הוטל מונטיפיורי. אם רוטשילד 12 היתה סוג של ביסטרו אמריקאי קליל וכך גם הבראנץ’ שלה, הרצל 16 לוקחת את התפריט כולו לכיוון אסייתי, ובעיקר יפני וקוריאני, שבזכותו הבראנץ’ הופך לייחודי למדי.
אין פה ארוחות מורכבות שלמות, אלא כמה מנות קטנות ולצידן מנות גדולות שיכולות להשביע בפני עצמן. המנות הראשונות הן ברובן מנות יפניות למהדרין, והעיקריות קצת יותר אמריקאיות, כשחלקן הן כבר ממש מנות של ארוחת צהריים כיפית. הקלאב בורגר (56 שקלים) הוא סוג של המבורגר יפני שמוגש מחולק לשניים בלחם בריוש עם רוטב יפני ותפוחי אדמה מעולים בצד.
כתובת: הרצל 16, תל אביב יפו
טלפון: 03-5544300
ימים ושעות הבראנץ’: שישי-שבת: 07:30-17:00
ניטן תאי
הבראנץ’ החדש של ניטן תאי הפתיע אותנו מאוד. בתפריט הרגיל של המסעדה לפעמים הולכים לאיבוד בין כל המנות עם השמות הלא מוכרים והחלוקה הלא ברורה, אבל בבראנץ’ מדובר בתפריט הרבה יותר פשוט וקל להבנה, ובעיקר טעים בטירוף. זה מתחיל בסלסלת לחמים נהדרת שמגיע מקונדיטוריית בק דור הסמוכה וכוללת 4 סוגי לחמים שווים עם כמה ממרחים שווים לא פחות, ממשיך בסדרה של מנות ראשונות, חלקן עם קשר קלוש לארוחה האסייתית כמו ברוסקטה עם דג מלוח או לבאנה עם למון גראס, אבל כולן טעימות.
ואז, כשכבר גם ככה לא נשאר מקום, בוחרים מנה עיקרית. אנחנו אכלנו שקשוקה עם קארי תאילנדי אדום שהיתה ממכרת במיוחד (וגם היתה אגם טבילה נהדר לכל הלחמים בסלסילה) ומנה שנקראת good morning vietnam וכוללת אספרגוסים, שרימפס בטמפורה וביצה רכה ברוטב של כרישה ונענע, שהיתה טעימה גם היא. וכל זה ב-90 שקלים לאדם, כולל משקה אלכוהולי אחד. גם טעים וגם משתלם? אנחנו עוד נחזור לשם בוודאות.
כתובת: הארבעה 21, תל אביב יפו
טלפון: 077-9977066
שעות הבראנץ’: שישי-שבת - 09:00-15:00
אז הנה היא הסתיימה, שנת 2018 כבר מאחורינו וזאת הזדמנות נהדרת להציץ אחורה ולבדוק מה היה לנו השנה. ואם לדייק - מי עשה את השנה הזאת לטעימה, שמחה ומרגשת יותר.
איזה מתכון כיכב במטבחים, איזה אוכל אנשים בארץ הכי אהבו, מה המתכון הכי פופולרי בארה”ב והאם הוא גם אהוב בארץ והאם גם השנה יפתיע מתכון חדש בטופ הרשימה? רמז: כן!
כדי לקבל תשובות על כל השאלות האלה פניתי לחברים בגוגל, וגם לאתר Google Trends, ובדקתי מה היו המתכונים הכי טרנדיים בשנת 2018, בישראל אבל גם בצרפת, אנגליה, יפן וארה”ב.
חושבים שאתם יודעים מה חיפשו הישראלים השנה? נסו לנחש לפני שתקראו את הרשימה.
קדימה, מתחילים מהסוף.
מקום 15 - סלט קינואה
קינואה אהובתי. זה לא יאמן שלפני כמה שנים בודדות הקינואה נחשבה לאוכל של ציפורים. זאת אומרת, לא כולם חשבו ככה, אבל רבים כן. מגמת הבריאות שתפסה תאוצה כמו גם המודעות לתזונה מאוזנת וערכים תזונתיים עזרו לקינואה לקבל במה גדולה והנה, תוך זמן קצר היא נכנסה לרשימה המכובדת. תחזית שלי: בשנה הבאה היא תעלה למעלה ברשימה.
מקום 14 - קוסקוס
מדהים לגלות, ותראו זה עוד מעט גם במקומות נוספים ברשימה, שמאכלים עדתיים מובחנים הפכו לקונצנזוס. זה כל כך יפה, מאחד ומסמל בעיקר על כור היתוך מופלא שקורה כאן. שלא רק מרוקאים מכינים קוסקוס ולא רק אשכנזים מכינים כבד קצוץ. שבסוף האוכל הוא באמת אחד התחומים שמאחדים את כולנו יחד.
מקום 13 - חלה מתוקה
חלה היא הרבה מעבר ללחם. היא תרפיה, מסורת, משפחתיות, עונג רך וממכר והיא גם רגע אחד קסום, בין הטירוף של חמישי לשקט של שישי שבו קולעים צמה, מתפיחים וממתינים לריח שמתפשט בבית. החלה היא גם החוט המקשר בין הזכרון הקולקטיבי של כולנו לארוחת שישי, לטבילה בתוך הרוטב, לזכרונות.
עוד דבר מדהים שקרה השנה זה אינספור הגרסאות שכיכבו ברשת לחלות בשלל קליעות, צבעים וטעמים. מחלה מ-6 רצועות וחלה סגולה עם סלק ועד חלות עגולות וחלת פסטו ירוקה. תחזית שלי: בשנה הבאה תככב כאן חלה אחת מיוחדת שתכבוש את הלבבות של כולם.
אם מישהו היה מספר לי לפני שנה-שנתיים שאחד המתכונים הכי מחופשים ברשת יהיה סושי מתוק הייתי חושבת שהוא השתגע. אבל הנה, לויראליות ולבטן כללים משלהם. בשנה האחרונה צצו בארץ אינספור סדנאות שמלמדות איך להכין את הקינוח המתוק ולא מעט חברות יצרו מגשי אירוח מתוקים עם הסושי הצבעוני.
מה שבעיקר מפתיע בטרנד הזה, שטרם נתקלתי במקומות שמכינים את הסושי הזה כקונספט העיקרי של המקום ותחושת הבטן שלי היא שהקינוח המיוחד הזה לא יצליח להשאר כאן עוד הרבה זמן. אגב, למי שטרם טעם מהסושי המתוק רק אספר שלא מדובר באורז מתוק עם פירות ושוקולד אם כי לרוב בקוקוס ממותק שמחליף את האורז הדביק בסושי הקלאסי.
מקום 11 - ביף וולינגטון
מכל הרשימה כאן, והרבה יותר מסושי שוקולד, המתכון הזה הפתיע אותי במיקום שלו. גם כי הוא לא מקומי ופופולרי, גם כי הוא עושה שימוש בנתח בשר אדום שלרוב פחות אהוד כאן בארץ וגם כי השם שלו לא הכי מוכר למי שלא חובב אוכל מושבע. אז איך בכל זאת הוא פה? כנראה שמדובר בקפיצה שהגיעה בזכות הכנה שלו בתכנית מאסטר שף ששודרה לפני שנה, שם הוא כיכב לפחות פעמיים.
אגב שימו לב שברשימה הזו יש רק 2 מאכלי בשר של ממש - ביף וולינגטון וגולאש שהתמקם במקום ה-6 (אוי, עשיתי ספויילר).
מקום 10 - מופלטה
אחרי הקוסקוס הגיעה גם תורה של המופלטה שמככבת בעיקר במימונה. על פי Google Trends, פרט לשנת 2014 אז היא הייתה בשיאה בזמן המימונה, השנה היא אחת השנים שבהן חיפשו את הקינוח הזה הכי הרבה אחרי פסח. גם פה, כמו בקוסקוס, נדמה שהפכנו כולנו לעדה אחת גדולה שמכינה מה שטעים ולא רק מה שגדלנו עליו בבית בילדות.
שמישהו יסביר לי למה כל כך הרבה אנשים חיפשו אדממה. ועזבו זה, חלק ניכר חיפש “אדממה ערכים תזונתיים”. אז מה יש בפולי הסויה שמייצר כל כך הרבה עניין תזונתי? ככל הנראה גם העובדה שהם נטולי גלוטן (במקביל לעליית החיפושים אחרי אוכל נטול גלוטן) והעובדה שיחסית הם חסכוניים בקלוריות (כמו שאמרה לי פעם הדיאטנית - חסכוני כל עוד לא אוכלים את כל השקית) הכניסו אותם לתוך הרשימה ועוד מיקמו אותם במקום טוב באמצע.
מקום 8 - פרגיות
ככה, פרגיות. לא פרגיות ברוטב, לא פרגיות עם תפוחי אדמה, פשוט פרגיות. האמת, די מובן למה כל כך הרבה אנשים חיפשו מה לעשות עם הפרגיות שהם קנו אצל הקצב או בסופר. כי למרות שמדובר בנתח טעים, רך, עסיסי וזמין, יש יחסית מעט מתכונים שנצרבו בתודעה לנתח הזה. ואגב, חיפוש מדוקדק הראה שרוב החיפושים אחרי פרגיות מגיעים ביום שישי - היום בו לרובנו יש זמן סוף סוף לבשל משהו שהוא לא פסטה ב-5 דקות.
עוד קוריוז נחמד היה לגלות שיש פיק גדול השנה בחיפוש המתכונים ‘פרגיות בקארי וחלב קוקוס’, ‘תיבול לפרגיות’ ו’פרגיות בטריאקי’. כמה פשוט ככה טעים וקל להכנה. שימו לב אגב לעניין הקארי והקרם קוקוס, בעיני הם לגמרי בטופ רשימת חומרי הגלם שכובשים בשנים האחרונות את המטבחים.
הוא מושלם לטארטים וקישים, נהדר כבסיס לעוגיות ואפשר להכין איתו גם קרקרים ועוגת מספרים (אהממ אהממ). למרות הפופולריות שלו מדובר בבצק די מפונק שמצריך קירור, ואז ריכוך כדי שיהיה אפשר לרדד, מצרכים קרים כדי שישאר פריך ואתגר בשינוע שלו לתבנית מבלי שיתפרק. לא פלא שכל כך הרבה אנשים תוהים איך להכין אותו.
פינת הקוריוז - אחד מביטויי החיפוש החזקים בנוגע לבצק פריך השנה הוא “בצק פריך כשר לפסח”. ואני אפילו לא ידעתי שיש חיה כזאת. טוב, ידעתי, אבל לא יצא לי לנסות.
תגידו, רק אני כותבת גולאש ולא גולש? זה לא יאמן אבל הרוב המוחלט מחפש גולש. אני מרגישה שקצת בא לי להעלם עכשיו עם הידיעה הזאת. ולענייננו - גולאש, או בשמו היותר פופולרי, גולש, הוא באמת אחד המאכלים הכי טעימים שיש וכזה שאמנם מככב בעיקר בחורף אבל נהדר גם בקיץ כשהמזגן דולק.
למרות הסברה שלי שרבים מכינים גולש בשיא החורף, הפיק הגדול בחיפושים אחריו הגיע השנה דווקא באפריל. יתכן שגם הוא, כמו הביף וולינגטון, כיכב בתכנית בישול כזו או אחרת ולכן קפץ בחודש הזה.
מקום 5 - בננה לוטי
אני קצת מתביישת לספר אבל השנה אכלתי בפעם הראשונה בננה לוטי כהלכתה. מה אומר? מדובר בסוג של גן עדן שמשלב בצק דק וחמאתי עם בננות מקורמלות וחמות. במקור אמורים להגות את הקינוח הזה בננה רוטי ולא לוטי והוא מגיע אלינו מתאילנד והודו הרחוקות.
מקום 4 - ג’חנון
איזה קפיצה מטורפת עשה הג’חנון ב-5 השנים האחרונות בכל הנוגע לחיפוש אחריו ברשת. המיקום שלו היום בהיקף החיפושים שילש את עצמו מאז שנת 2014 ונדמה שבמקביל לעלייה שלו ברשת צצו גם מקומות שמוכרים אותו. בדרכים, בשווקים, בדוכנים, איפה לא. כמעט כל קיוסק היום מחזיק מגש עם ג’חנון בימי שישי.
האם בשנה הבאה הוא גם ישאר למעלה? אני חוזה שלא. בכל זאת, קצת פחות בריאותי אם כי טעים בטירוף.
מקום 3 - עראייס
גרף החיפושים אחרי עראייס פשוט מטורף. אם בשנת 2016 כמעט ואף אחד לא חיפש את המונח הזה, בסוף 2017 (אם לדייק - נובמבר 2017) הוא קפץ והרקיע שחקים בצורה בלתי רגילה.
מה שמדהים, זה שחיפוש קצר בגוגל הראה כתבה שהכתירה אותו בשנת 2016 כמנה של השנה. מה שמחזק עוד יותר את הטירוף בכמות החיפושים אחריו השנה. כי אם הגרף כל כך גבוה ביחס ל-2016, תחשבו באיזה סדרי גודל מדובר.
אז למה כולם כל כך מתלהבים? קודם כל כי מדובר במנה שממש, אבל ממש, פשוט להכין. רק מכניסים בשר טחון מתובל לפיתה, מעבירים לטוסטר ומחכים כמה דקות שהפיתה תשחים והבשר יצרב. שנית, הטעם של הבשר הרך שמגיר את המיצים שלו לתוך הפיתה, ביחד עם הפיתה הזהובה והפריכה, יוצרים מנה שבאמת קשה שלא להתאהב בה.
מקום 2 - אוזני המן שוקולד
לא סתם אוזני המן, אוזני המן שוקולד. נכון, אנחנו זוללים אוזני המן רק בפורים, אבל היי, מסתבר שאנחנו זוללים אותן בכמויות גדולות בימים האלה. או לפחות מחפשים איך להכין אותן.
ואגב, מה יש בנובמבר שגורם לגל שני של חיפושים אחרי אוזני המן? פספסתי עוד פורים שלא ידעתי על קיומו?
מקום 1 - הזוכה הגדולה של שנת 2018: עוגת מספרים
מה לא נאמר ונכתב על העוגה שבאמת שברה את הרשת. עוגה שלפני שנה אף אחד לא ידע על קיומה והיום מככבת בכל יום הולדת, מסיבה או אירוע מפונפן.
בצורת מספרים או אותיות, בצורות גיאומטריות או חיות, העוגה הזאת היא טירוף.
אני מודה שהיה לי קצת קשה להתחבר אליה בהתחלה. יותר מדי ממתקים עם עטיפה ותותים עם גבעול ירוק שלא מאפשרים לאכול אותה כמו שצריך גרמו לי להתרחק מהטרנד, אבל אז היא הגיעה אלי הביתה ופשוט התאהבתי. כמו כולם מסתבר.
ואם אתם תוהים איך ומאיפה היא הגיעה? אז ככה - מדובר בעוגה שהכינה לראשונה ליאור קוקה (בייק אוף, פופ עוגת 40 השכבות, גלידה טובה ועוד) לפני שנה וחצי ומאז עברה גלגולים רבים. בעקבות אותה עוגה, קונדיטוריות רבות החלו להכין גרסאות משודרגות שלה. אחת מהן היא עדי קליגהופר המוכשרת שמתחזקת פרופיל אינסטגרם מרהיב של למעלה מרבע מיליון עוקבים, ועדי כהן שמתחזקת אף היא פרופיל אינסטגרם יפהפה עם עוגות מזולפות, עוגות שכבות וכמובן עוגות מספרים.
אחת ההפתעות הגדולות בגילוי המתכונים המחופשים בעולם הגיעה מתחום האלכוהול. בארה”ב היה זה המרטיני שנכנס לרשימת 10 המתכונים המחופשים, ולא סתם מרטיני - pornstar martini - שהוא מרטיני בשילוב עם פסיפלורה. אותו מרטיני מככב, אפילו במקום גבוה יותר, גם באנגליה כך שלגמרי מדובר בטרנד שמתחיל לחלחל. משקה נוסף שנכנס לרשימה הוא המוחיטי שבאמת קל להכין בבית והוא עדין ופופולרי.
אז מי מתנוסס בראש הרשימות?
בארה”ב 3 המתכונים הפופולריים הם meat loaf (קציץ בשר), ביף סטרונגוף שהוא בשר מוקפץ עם פטריות ברוטב קרמי שנהוג להגיש עם פסטה ועוגיות סניקרדודלר שהן עוגיות סוכר וקינמון עם מעטה חיצוני סדוק. מעניין באיזה שלב הן יהפכו גם כאן לפופולריות כל כך.
ביפן הכי הרבה חיפשו השנה אחרי מתכונים לולנטייס והו אה איזה מתכונים קיטשים ומהממים יש להם שם. במקום השני והמיוחד - סלט עלי צנון יפני שנראה קצת כמו סלט סלרי ובמקום השלישי, מתכונים עם דג מקרל.
באנגליה כיכב במקום הראשון מתכון לפנקייק (שהוא גם אחד החיפושים הכי חזקים כאן בארץ) ולאחריו ביף סטרונגוף ומרטיני פסיפלורה. למקום הרביעי הגיע מתכון למעין חיתוכיות אנרגיה שנקרא: flapjack.
ואחרונה חביבה שדגמתי היא צרפת שהמתכון הכי מחופש בשנת 2018 הוא marmiton. עשיתי חיפוש אחרי המושג הזה בגוגל תמונות וגם אז לא הבנתי במה מדובר. הלפ. למקום השני הגיע מתכון לפילה מיניון ולאחריו ביף בורגיניון. בקיצור, הצרפתים בקטע של בשר.
אז מי יהיו הכוכבים הגדולים של שנת 2019?
אומרים שהנבואה ניתנה לשוטים אז אשתדל לא לנבא יותר מדי אלא רק לשער שטרנד הבריאות יתפוס עוד ועוד תאוצה ואיתו קמח הכוסמין ושאר הקמחים החדשים והמיוחדים שצצים לאחרונה.
רוצים לדעת ראשונים על כל הטרנדים, המתכונים הכי טובים והמסעדות הכי שוות? בואו לעקוב אחריה באינסטגרם וגם בפייסבוק.
כמעט לכל עיר יש את מוסדות האוכל הוותיקים שלה, שרק מי שגדל בעיר וחי בה שנים מכיר. לחולון, בין עוד כמה מוסדות, יש כבר מעל 30 שנה את דוכן הבוריק של אליס. בכל בוקר אליס פותחת את הדוכן הקטן שלה, מוכרת בוריק לכל מי שמגיע, כולל כמעט כל השוטרים והפקחים של העיר, וסוגרת אחר הצהריים.
ממש בתחילת השנה, נפתח בחולון עוד דוכן בוריק, מתחרה צעיר לדוכן של אליס, הבוריק של צ’ונה. הבוריק של צ’ונה מגיע מבית צ’נטרו, מוסד פלאפל שקיים בעיר כבר משנת 69. אז יצאנו לבדוק, איזה בוריק יותר טעים, של אליס או של צ’ונה?
הגענו על הבוקר לדוכן הקטן של אליס, שמתחבא בין כמה בתי מגורים. אליס לא היתה מוכנה כל כך להצטלם ולכן הזמנו אצלה את הבוריק וצילמנו בצד. חוץ מבוריק אפשר לקנות אצל אליס גם חביתה בפיתה, וזהו בערך. יש גם סיגריות, וכמה סוגים של סוכריות ומסטיקים ממש כמו פעם במכולת, אבל לפה באים בשביל בוריק, בלי משחקים.לכאן באים כדי להזמין, לאכול וללכת. אין אפילו איפה לשבת למעט אדניות של הבניינים הצמודים עליהן אפשר לשבת.
הזמנו את שני סוגי הבוריק שמוכרים כאן (ובעצם ברוב דוכני הבוריק) בוריק עם ביצה (6 שקלים) ובוריק עם תפוחי אדמה שהחלטנו לקחת בפיתה (8 שקלים). ולכל מי ששואל בתמימות עכשיו “בוריק בפיתה?”, דעו לכם שמדובר בשילוב מופלא. נכון שלא נהוג לאכול פחמימה בתוך פחמימה, ופה עוד מדובר על פחמימה בתוך פחמימה בתוך פחמימה (תפוח אדמה - בצק בוריק - פיתה). נשמע מופרך, אבל באמת שמדובר בשילוב מושלם. הפיתה רכה, בתוכה בצק הבוריק פריך וקראנצ’י ובתוך הכל תפוחי האדמה ששוב מוסיפים רכות. רך ואז קריספי ואז רך, מה יכול להיות יותר טוב מזה?
התחלנו כמובן עם בוריק הביצה, כי הכי כיף לאכול אותו כשהוא רותח והביצה עוד רכה. מדובר במאכל פשוט למדי, וכשהוא עשוי טוב, הוא אחד הדברים המענגים שיש. הבוריק של אליס הוא בדיוק כזה. בצק דקיק וסופר פריך, ביצה רכה אבל לא רכה מדי, כך שיחסית עוד אפשר להשתלט על הנזילות שלה, ומעט מלח שמתבל אותה בעדינות. שלמות של כמה ביסים, בשקלים בודדים.
המנה של הבוריק בפיתה היתה מוצלחת גם היא, אם כי לא מהמוצלחות בז’אנר. הבוריק עצמו אמנם טעים ותפוחי האדמה מתובלים בעדינות, אבל כל המסביב מרגיש מעט ספרטני. אצל אליס אפשר להוסיף לפיתה חומוס פשוט, חריף ומלפפון חמוץ. יש לה גם סלט, אבל הוא כנראה שמור רק לפיתות עם החביתה, כי אליס מתעקשת שבוריק לא יכול להגיע עם סלט בפיתה. עדיין, מדובר בפיתה כיפית למדי, עם השילוב המושלם של פריכות ורכות שהוזכר למעלה, ובהתחשב במחיר, קשה לנו לחשוב על תמורה יותר טובה לסכום שכזה.
הבוריק של צ’ונה, לעומת הדוכן הנחבא של אליס, נפתח לפני פחות משנה, ברחוב ראשי בעיר. דוכן הבוריק החדש הוא מבית משפחת העסקים צ’נטרו, שמוכרת מאוד בחולון. בהמשך הרחוב מצד אחד נמצא דוכן הפלאפל הוותיק של צ’נטרו, ובהמשך הרחוב לצד שני, החומוסיה הצעירה יותר שלהם. בצ’ונה התפריט קצת יותר רחב משל אליס, אבל שומר גם הוא על מחירים נמוכים יחסית. יש פה גם שקשוקה בבאגט, חביתה בבאגט או סנדוויץ’ טוניסאי (15 שקלים לכל מנה) ואפילו דג מטוגן בבלילה עם תוספת אורז (25 שקלים). אבל באנו בשביל הבוריק, ואותו נבדוק.
הזמנו בדיוק את אותן המנות שהזמנו אצל אליס. בוריק עם ביצה (5 שקלים) ובוריק תפוחי אדמה בפיתה (10 שקלים). בוריק הביצה היה טעים, אם כי הביצה הרגישה רכה קצת מדי, ורוב החלמון פשוט נשפך מהבוריק במקום לנזול עליו בסקסיות. עדיין, מוצלח וטעים כמו שבוריק חם יודע להיות.
בוריק התפוחי אדמה בפיתה, לעומת זאת, כבר היה סיפור אחר לגמרי. הוא אמנם עולה פה 2 שקלים יותר מזה של אליס, אבל האופציות פה לתוספות שמגיעות איתו בפיתה מגוונות ומעניינות הרבה יותר. אפשר לשים פה חריף, פלפלצ’ומה, צ’ירשי מעולה, טחינה ועוד המון תוספות, שהופכות את הפיתה למעניינת הרבה יותר. לפעמים קשה להאמין שכל הכיך זה עולה רק 10 שקלים, והוא כמעט, אבל לא לגמרי, ארוחה משביעה.
אז מה המסקנה שלנו? ב-2 המקומות, לשמחתנו, טעים. אצל אליס תקבלו חוויה נוסטלגית של פעם, וזה לא עניין של מה בכך, אבל בדוכן של צ’ונה הפיתה פשוט טעימה ומעניינת יותר. אנחנו אומרים: שווה לנסות גם וגם.
הבוריק של אליס החשמונאים 41 חולון. ראשון - חמישי: 08:00 - 17:00 (או לפני, אם נגמרים הבוריקים)
הבוריק של צ’ונה שדרות דב הוז 29, חולון. ראשון - חמישי: 08:30 - 19:00
גם אתם מרגישים שהסטורי השתלט לכם על החיים? בשנה האחרונה יש יותר ויותר שימוש באינסטגרם בכלל ובסטורי בפרט. הסטטיסטיקות של פייסבוק מדווחות שיש למעלה ממיליארד משתמשים בחודש באינסטגרם, כמעט כמו בפייסבוק שעומדת על 1.4 מיליארד משתמשים בחודש. ועזבו זה - התחזית היא שממש בקרוב הפיד באינסטגרם ייעלם, ויישארו רק הסטוריז! פשוט מדהים.
כדי להיות מוכנים לכל השינויים הטכנולוגיים הללו, יצאנו למשרדי פייסבוק כדי ללמוד איך עושים את זה הכי טוב יחד עם בלוגרים ומובילי דעה מתחום האוכל והלייף סטייל. אחרי קבלת פנים וצילומים (לאינסטגרם כמובן) התיישבנו בכיסאות, שלפנו טלפונים ופתחנו את האוזניים כדי לשמוע את השיעור המעולה של אודי אביטל, אסטרטג קריאטייב בפייסבוק.
חשבתם שסטורי עם אוזניים של כלב הוא הצעקה האחרונה? גם אתם משתמשים באותם פונטים ואותם צבעי טקסט וכבר משעמם לכם? הופתענו לגלות כל כך הרבה טיפים, טריקים וחידושים מגניבים שיכולים לצבוע את הסטוריז שלנו בצבעים אחרים לגמרי.
אחד הדברים הכי מגניבים שגילינו הוא איך לכתוב טקסט בצבעי הקשת בסטורי, כך שכל אות היא בצבע אחר בסקאלה של צבעי הקשת. עוד רעיון יצירתי הוא ליצור על גבי תמונה בסטורי מסך של צבע, ובעזרת המחק לגלות בכל פעם חלק אחר בתמונה. בכתבה הזו תוכלו ללמוד איך עושים את זה.
משם עברנו על כל האפשרויות להקלטת וידאו מיוחד בסטורי, כמו בומרנג, סופר זום, צילום פוקוס וצילום ברוורס. אחד הטיפים הטובים שקיבלנו היה לצלם סטורי ברוורס, בעיקר של עצמים שנופלים מגובה או שינויי מצב קיצוניים, כמו נוזל שנשפך מבקבוק או הוספה של אוכמניות ליוגורט או שוקולד צ’יפס לבלילת עוגיות (אפילו בדוגמאות שלנו אנחנו לא יכולים שלא לדבר על אוכל!). את כל האפשרויות האלו תוכלו למצוא מתחת לכפתור ההקלטה שממוקם בתחתית הסטורי.
עוד פיצ’ר מגניב הוא ליצור אשליה של תלת ממד בסטורי. מה עושים? מצלמים עצם סטטי - בדוגמה שלנו צילמנו חטיף גרנולה, באדיבות אנשי הדיאטה במערכת. לוחצים על סימן העט למעלה מצד ימין, ובשורה שנפתחת למעלה בוחרים בסמליל שנראה כמו השרביט של הארי פוטר שיורה גיצים. בוחרים בצבע שאוהבים ומציירים ספירלה בעובי בינוני על החטיף. לאחר מכן, בוחרים בסמליל המחק למעלה ומתחילים למחוק: שורה כן, שורה לא. רצוי להשתמש בעובי דק במיוחד כדי לדייק במחיקה. והפלא ופלא - תלת ממד! לא הדבר הכי שימושי אבל בהחלט פיצ’ר כייפי שירשים גם את הטכנולוגיים בחבריכם.
ובהזדמנות חגיגית זאת, אחרי האינסטגרם המהמם שלנו אתם כבר עוקבים? בואו בואו, כיף וטעים שם. ואל תשכחו לתייג אותנו שנוכל להכיר אתכם גם.
בדיוק לפני שנה, בחודש ינואר, עלה לרשת מתכון לבטטות בתנור. על פניו, מדובר היה במתכון פשוט, עם 2-3 מצרכים שיש לכל אחד בבית, שהוכן תוך כדי מפגש חברתי. אבל כבר אחרי כמה ימים, כשגולשים רבים הכינו ושלחו תמונות של הבטטות שלהם, היה ברור שמדובר בטירוף.
עז תלם, בעל הבלוג The Kitchen Coach, ומי שהכין ופרסם את המתכון, מספר שבשנה האחרונה היו למתכון 200 אלף כניסות בבלוג כשבמקביל 360 אלף צפו בסרטון בפייסבוק ו-250 אלף צפו בו ביו-טיוב.
“מה שגרם למתכון לעבוד טוב הוא העובדה שנתתי הבטחה. אני הולך ללמד אתכם איך להכין את הבטטות הכי טעימות בעולם. העובדה שנתתי מתכון שמקיים את ההבטחה שלו ואנשים באמת הכינו והסכימו שזה באמת המתכון לבטטות הכי טעימות, הפך אותו להצלחה”. מספר תלם.
פרט להבטחה תלם מספר כי חשוב גם התזמון הנכון, הפשטות וכמובן יצירת תוכן שמאמינים בו.
והנה גם 5 המתכונים הכי נצפים ביו-טיוב, כאלה ששברו את הרשת.
צפו: סרטון שכל כולו מתכונים יפהפיים עם סוכריות צבעוניות שצבר 47 מיליון צפיות!
צפו: סרטון שמלמד איך להכין נחשי גומי בבית שצבר 26 מיליון צפיות.
צפו: סרטון שמלמד איך להכין רול חביתה שצבר 18 מיליון צפיות
צפו: סרטון שמאגד בתוכו 38 מתכונים במכינים בדקה שצבר 17.5 מיליון צפיות
צפו: סרטון שמלמד אתכם איך להכין צ’יפס מושלם בבית שצבר 16 מיליון צפיות
רוצים לדעת ראשונים על כל הטרנדים, המתכונים הכי טובים והמסעדות הכי שוות? בואו לעקוב אחריה באינסטגרם וגם בפייסבוק.
אין עיר בארץ שאין לה את הפלאפל המיתולוגי שלה. כל אחד אוהב את הפלאפל שהוא גדל עליו, ולא מעט ריבים ניצתים בויכוחים על הפלאפל הכי טוב בעיר, עוד לפני שאפילו מגיעים לפלאפל הכי טוב בארץ. בנתיבות המצב דווקא די ברור. לא היה אדם אחד ששאלתי אותו על פלאפל בעיר שלא ענה לי “פלאפל בוארון“. אז הייתי חייב לנסוע ולבדוק על מה מדובר.
פלאפל בוארון פתוח בנתיבות כבר מעל 50 שנה. מאז כבר נפתחו סניפים באשקלון ובאשדוד ועוד ועוד אנשים בדרום הארץ מכירים את השם. הסניף בנתיבות מרגיש משופץ ומואר, ובניגוד ללא מעט פלאפליות, יש בו גם מקומות ישיבה מסודרים בפנים וגם בחוץ.
אפשר להזמין פה פלאפל, סביח או שקשוקה, ואני ניסיתי להתרכז בפלאפל כמובן, אבל המוכרים, החייכנים והדברנים באופן יוצא דופן, שכנעו אותי לקחת מנה שנקראת סביחלאפל (20 שקלים) ולא מופיעה בתפריט, והיא שילוב של פלאפל וסביח בפיתה אחת, אז הקשבתי להם.
בזמן שהם הכינו את הפיתה, גיליתי את מה שעשה את הביקור פה עבורי. בבוארון מכינים את הצ’יפס העגול של פעם, זה שקוראים לו לפעמים “צ’יפס נפוח” וכבר די קשה להשיג אותו ברוב הפלאפליות של המרכז. אם אתם לא מכירים את הציפס הזה, מדובר בטבעות של תפוח אדמה רכות מאוד שעטופות במעין בלילה פריכה במיוחד. זה מאוד שמנוני, אבל בחיי שזה אחד הדברים הכי ממכרים שיש והשילוב הזה בין רך לפריך יוצר ביס מושלם.
אם במקומות המעטים שעוד מכינים את הצ’יפס הזה ישימו לכם פרוסה אחת ממנו בפיתה, פה לא רק דוחסים כמה וכמה פרוסות כאלה בין כדורי הפלאפל, אלא אפשר להזמין גם צלחות מלאות בו, בגודל קטן (7 שקלים), בינוני (10 שקלים) או גדול (15 שקלים). אם אתם משום מה מעדיפים צ’יפס רגיל, גם אותו יש פה.
ועכשיו לעניין המרכזי, מנת הסביחלאפל. ראשית, מבחר הסלטים שאפשר להוסיף פה לפיתה גדול מהרגיל וכולל כמה סוגים של ממרחים וירקות, כך שהפיתה עשירה בטעמים. העניין המרכזי, כדורי הפלאפל עצמם, טעימים, אם כי שייכים לסוג הפחות מועדף עליי. אני אוהב את כדורי הפלאפל עמוסים בירק ופה הכדורים בהירים מבפנים וכמעט חסרי ירק לחלוטין. על הטעם החסר של עשבי התיבול מחפים פה לא מעט תבלינים, ולכדורי הפלאפל יש טעם מובהק של כמון ועוד טעמים נוספים. אני אמנם לא חובב גדול של כדורי פלאפל חיוורים וחסרי אופי, אבל התבלינים פה מצליחים להפוך את הכדורים למעניינים יחסית.
יחד עם פרוסות החצילים המטוגנות ובעיקר פרוסות תפוחי אדמה הפריכות-רכות מדובר בפיתה מוצלחת מאוד, שהייתי אוכל שוב ושוב בשמחה, גם אם קציצות הפלאפל הן לא העניין המרכזי שבה. והאופציה להזמין את הצ’יפס הזה בצלחת תגרום לי לחזור לכאן שוב בוודאות.
אולי אלה טיפטופי הגנאש המפתים, אולי הקישוטים העשירים או הצבעים החלומיים, אבל מה שבטוח שא אפשר להשאר אדישים מול הפרופיל המשגע הזה. מרינה, הקונדיטורית הרוסיה, יוצרת עוגות חלומיות ולנו רק נשאר להמשיך לרייר.
ניסיתם פעם לחפש פרופיל לפי חומר הגלם האהוב עליכם? נתנו לזה צ’אנס ותראו מה מצאנו! פרופיל מושחת לגמרי שנותן הצצה לעולמה המופלא של הפסטה. קבלו את כל הצורות, הרטבים והתוספות שרק ניתן להעלות על הדעת. עכשיו רק נותר להרתיח סיר מים.
לפרופיל הזה יש מטרה אחת והיא לחשוף את העוקבים למנות האוכל הכי שוות וטרנדיות שיש למסעדות בעולם להציע, אנחנו ראינו שם בעיקר שחיתות, שחיתות ושחיתות. המנות ששבו את לבנו היו מנת גלידה מצופה במרשמלו שרוף, מגדל פנקייקים שמנמנים מושלם וגביע גלידה שלא היה מבייש את מגדל פיזה.
התחברו ותתחילו להנות ממגוון עצום של תכנים קולינריים ומתכונים עם אלפי שעות וידאו, להרכיב לעצמכם ספר מתכונים אישי עם המתכונים שהכי אהבתם, לשתף בתמונות, להגיב ולשאול שאלות.