Month: דצמבר 2019

אני גרה בתל אביב כבר זמן מה ובכל זאת, מעולם לא יצא לי להגיע לנווה שאנן. למען האמת גם מעולם לא תכננתי או רציתי להגיע לשם. אני מודה. פחדתי.

יום אחד התקשרה אליי חברה ואמרה לי “יש סיורי אוכל בנווה שאנן, בואי נלך”. סיור קולינרי? נווה שאנן? האמת נשמע מאוד מעניין, יחד עם זאת לא מוכר בעליל, מסקרן.

התאספנו ביום שבת בצהריים שמונה חברים בגינת לוינסקי, מקום לא מאוד סימפטי ממבט ראשון, האמת גם ממבט שני. שם פגשנו את מוני, המדריך שלנו. הוא סיפר לנו מעט על ההיסטוריה של דרום תל אביב, על העובדים הזרים שמתגוררים שם ויצאנו לדרך מלווים בעגלת “שוק” מלאה בבקבוקיי יין צוננים (ספוילר: סיימנו את כל היין בעגלה).

הרחובות בנווה שאנן עמוסים אבל לא מידי, כל החנויות פתוחות! ממש לא מרגיש כמו יום שבת. הוקסמתי מהעולם המקביל שמתקיים לו 10 דק’ נסיעה מהבית שלי. הדהים אותי שאנחנו גרים באותה העיר ועוד יותר מדהים הוא שמעולם לא ביקרתי כאן.

תחנה מס’ 1 - סין

למקום אין שלט בעברית/ אנגלית ומסתמן שאין לו שם בכלל. התפריט נמצא על הקירות: תמונות תלויות וממוספרות, כך שאין צורך ללמוד סינית או ללמוד להגות את שמות המנות נכון כדי להזמין. שם אכלנו דים-סאמים נפלאים וגם “מורנינג גלורי” - עלי פאק בונג (ירק תאילנדי נפוץ מאוד, או אם תרצו לקרוא לו תרד מים) המקביל לתרד שלנו, יחד עם צ’ילי ורוטב צדפות שהוקפצו כהלכה. פנינה סינית סודית שכנראה לא הרבה מכירים.

במסעדה הזו יש תפריט רחב והרבה דברים לטעום ולהכיר. בניגוד לסיני החמוץ-מתוק שמותאם לחך הישראלי, שם תמצאו מנות סיניות אותנטיות ולא מתחנפות שיחשפו בפינכם מטבח שאולי לא הכרתם.

נווה שאנן 26 תל אביב, ראשון-שבת 21:00-9:00

תחנה מס’ 2 - אריתראה

מסעדה ושמה “אסמרט”, שזהו גם שמה של בעלת המסעדה. ריחות של תבלינים מציפים את האף, טלוויזיה דלוקה על הערוץ האריתראי וממנה בוקעים צלילי אווירה. אסמרט במטבח הקטן והצנוע שלה כבר מכינה את האינג’ירה ומבשלת את מה שילווה אותה.

האינג’ירה היא מעין לחם שטוח עם חורים, עשוי מקמח טף, חמצמץ ואוורירי (מאוד מזכיר במראה ובמרקם את הלחוח התימני). האינג’ירה מוגשת עם מיני תבשילים, כל מקום מגיש אותה קצת אחרת. בדרך כלל האינג’ירה מגיעה עם תבשילי עדשים, ירקות או בשר. ואיך אוכלים? בוצעים את האינג’ירה, תופסים וצובטים את התבשיל ואוכלים עם הידיים. כיף, טעים וגם בריא!

נווה שאנן 18, תל אביב

תחנה מס’ 3 - סודן

גם כאן הכל מאוד אותנטי ונאמן למקור, מסעדה משפחתית קטנה ובה קיבלו את פנינו שתי נשים נהדרות וחייכניות שעמלו במטבח טרם הגעתנו. קיבלנו צלחת של פול מבושל, ביצה מגורדת, ג’יבנה וכמון. בנוסף היה גם תבשיל משונה אך מפתיע בטעמו של חצילים וחמאת בוטנים (כן כן)- תוכלו למצוא שם עוד מטעמים סודניים כאלו שכנראה לא נתקלתם בהם מעולם.

יסוד המעלה 15, תל אביב

תחנה מס’ 4 - החמארה

מבחוץ תטעו לחשוב שמדובר בדוכן שייקים תמים, במבט יותר עמוק אל תוך המבנה תתגלה בפניכם חמארה מופלאה.
כמה עשרות גברים יושבים סביב שולחנות, משחקים משחקי קלפים ושש בש, שותים קפה ומעשנים נרגילות. ברקע טלוויזיות רועשות ומלא דיבורים.
אז איך אומרים? ברומא התנהג כרומאי? הזמנו נרגילה וקפה והתמסרנו לאווירה. חוויה של ממש!

סולומון 8, תל אביב

אוכל הוא גשר מדהים בין לבבות אנשים ובין עמים שלמים. איזו דרך נהדרת להכיר עולם אחר ותרבויות שונות. הסיור הזה הוא מעין בליינד דייט אבל מהסוג המוצלח: אתה לא יודע למה לצפות, בהתחלה מלא בחששות, אבל ברגע אחד הלב נפתח ומחבק בשתי ידיים את התרבויות האחרות את הטעמים המיוחדים, את התבלינים והריחות.

מוני והצוות שלו בבוקא מצליחים לגעת ולערבב תרבויות בדרך הכי טעימה שיש בשווקים ובמקומות המוכרים והפחות מוכרים. בסופ”שים הבאים, בדיוק עכשיו כשמזג האוויר מתקרר צאו מהבית להכיר עולם אחר- שהוא עולם ומלואו.

בוקא- סיורים לא סבירים, סיורי אוכל מודרכים www.bhuka-tours.com או באינסטגרם BHUKA TOURS

יש מי שאוהבים לטייל ולאכול ויש מי שאוהבים לטייל בשביל לאכול. גם אלו וגם אלו, ישמחו לגלות שבסוף השבוע הקרוב יתקיים מרתון ירושלים. לא, לא זה שסוגרים חצי עיר לכבודו, לובשים לכבודו טייץ קורעים את הכביש. להפך. לכבוד המרתון הזה העיר תישאר לגמרי פתוחה ותקבל בזרועות פתוחות את המרתוניסטים שיגיעו לזלול אותה.

חגיגת האוכל, שעומדת להשתלט על העיר בסופ”ש הקרוב, היא פרויקט חדש וטעים של לילך רובין - יזמית, אשת קולינריה ומי שמכונה בפי המקומיים “מלכת האוכל של ירושלים”. תחת הכותרת של  Walk Eat JLM היא יזמה מרתון קולינרי במהלכו יתקיימו 20 סיורים שיעברו באתרי האוכל הפחות מוכרים בסצנה הירושלמית. כל הטוב הזה הוא חלק ממיזם נשי שלטובת הפקתו רתמה לילך, חבורה מכובדת של חובבות אוכל לצד מיטב נשות הקולינריה המובילות בעיר.

אוכלת את העיר

היוזמה הטעימה של לילך רובין עוררה עניין וסקרנות. לילך פודית בעצמה אך בטרם הייתה כזו הייתה עורכת דין תל אביבית ובשלנית חובבת. היא החלה לבשל לאנשים עסוקים ולמי שלא יודעו לבשל. חבר הביא חבר ומשפחה והפרנסה הייתה נחמדה אך לא מספיקה. ב-2001 נטשה את עריכת הדין ועזבה את תל אביב ועלתה לירושלים. ולמה ירושלים? היא רצתה לטוס לחו”ל ולא היה לה מספיק כסף אז בחרה בעיר שהכי הזכירה לה את חו”ל. כאן עבדה בעבודות מזדמנות, בהן בישול ואירוח בביתה. בין לבין הכירה את כל אנשי השוק, המסעדות והקולינריה. בהמשך גם כתבה מדורי אוכל מובילים, התמתחה בייעוץ למסעדות ולחדשנות קולינרית, יזמה אירועי אוכל ‘מופרעים’. אחת מההברקות הרשומות על שמה היא מזרק הריבה שתקוע בסופגנייה. רובין היא מאלה שמחפשות ריגוש, יוצרות עניין, ממצות מהר וממשיכות הלאה, אך עדיין מהוות מודל והשראה.

היא המשיכה בשוטטות הקולינרית עד שיום אחד קיבלה טלפון מחו”ל והגברת על הקו בקשה שתעשה למשפחתה סיור קולינרי בעיר.
מאז החלה להוביל סיורים קולינריים ברחבי העיר ומכאן הדרך להרים את מיזם Walk Eat JLM  הייתה סלולה. והתוצאה -  4 ימים עמוסים בסיורים טעימים ברחבי העיר. ועכשיו לי, ולכם, יש בעיה - במי מהסיורים לבחור ומה לטעום? אל דאגה, בתום המרתון יהיו עוד סיורים שיתפרשו על פני כל השנה.

איפה אוכלים, איפה מטיילים, ולהפך

בתפריט הסיורים תוכלו להזמין לכם את “הטעמים של שכונות שועפאט”, את “סוד הטעמים של הרובע המוסלמי והנוצרי”, “סודות טעימים בבקעה” או סיור בדוכנים ובמסעדות הקטנות בואכם שער שכם. תוכלו לטעום גם את הטעמים של השכונות היפות בקעה ורחביה, ולהכיר את שכונת מאה שערים, הידועה בחלות ובקוגל המעולים שלה. בנוסף יתקיים סיור ליקוט עירוני ברחבי העיר, בסיומו תיערך סדנת בישול עם כל מה שלוקט בדרך.
סיור מעניין במיוחד הוא זה המאפשר הצצה לסירים של השכנים. הסיור יעבור בשועפאט ובבית חנינא - שכונות הפרברים המזרחיות של העיר, שם תוכלו לטעום תבשילים מקומיים, מאפים ריחניים ולקנח במתוקים.
במהלך הסיורים תוכלו לטעום, בין השאר, קובה ירושלמי, מטבאק מופלא (קינוח ערבי) וקוגל מפולפל, לזלול כנאפה ולנגב חומוס משובח שנטחן במקום.

בעקבות הזלביה, הקוגל, הטשולנט והגפילטע

“כשהייתי נערה, לבושה  בגופיה וחצאית מיני, נקלעתי בטעות לסמטאותיה של שכונת מאה שערים. נתקפתי אימה, פחדתי מכל מה שסביבי. חששתי לחזור אליה עד שלפני כמה שנים, כשפנו אלי להוביל את התכנית של פול הוליווד (השופט של בייקאוף), שהתחקתה אחרי מאפים ירושלמים, חזרתי ונחשפתי לקסם שנקרא השכונות החרדיות בירושלים. הכרתי את יוני שמכין לחוח וזלביה; את רבקה, שהפכה לחברה החרדית שלי שמכינה את הקוגל הירושלמי הכי טעים שיש; את שי, שאבא שלו זכה בתואר הפלאפל הטוב בארץ; את דוד נחמה, שלמשפחתו מאפייה בת 100 שנבנתה סביב התנור השכונתי; ואת האחים דייטש, הג’ינג’ים החייכנים, שמכינים טשולנט וגפילטעפיש”. את אלה, ועוד, מספרת השפית עתליה עין מור, שתוביל מסע מרתק בשכונות החרדיות במהלכו תחשוף את היופי של המקום, של האנשים ושל האוכל הטוב שלהם.

מתי? 5.12, 10:00.

הגבינה, הקובנה והריבות של עמי ותמי

גם פנינה עין מור, מדריכת טיולים מרתקת ונושאת בתואר הרשמי “יקירת ירושלים”, היא חלק מהחבורה הקולינרית שתובילי טיול “מתוק ,מלוח ומפולפל”. עין מור ידועה במסלוליה המקוריים, בגילוי אתרים נסתרים ובמפגשים עם אנשים וסיפורים מעניינים. אם תבחרו להצטרף לסיור בממלכה שלה בעין כרם תזכו להכיר את אפרת ,רועת צאן, שתגיש גבינה משובחת עם קובנה נפלאה ולצידם חמאה ,ריבה ולימונדה טרייה. מאפרת תלכו לבקתה של עמי ותמי, שם תפגשו את שושנה קרבסי, שרוקחת 100 סוגי ריבות ,בהן ריבת חשק נחשקת, ריבה סודית ורומנטית. אל התחנה האחרונה תלכו בעקבות הריח המתקתק של השוקולד, ותפגשו את השוקולטיירית של הכפר, שתגיש לטעימה פרלינים משובחים.

מתי? שישי, 6.12, 09:30

מחיר: 250 שקלים

Walk Eat JLM 2019 בירושלים
מתי? ב-4-7.12.19  

כמה? 220-250 שקלים, כולל כל הטעימות
לפרטים והרשמה: 052-4755167

גוד מורנינג לכולכם!

בטח גם לכם יוצא לשוטט באינסטגרם ולראות אנשים אוכלים ארוחת בוקר בבית ומעלים תמונה מהממת לאינסטגרם כאילו הם באיזה ריזורט חלומי, אז איך הם עושים את זה?

אנחנו רואים את התמונות האלה וחושבים לעצמנו איזה חיים מושלמים יש לאנשים ברי המזל האלה, אבל כדאי לזכור שמאחורי כל תמונה כזאת ״ספונטנית״ עומד תכנון מדויק וחשיבה על פרטים. נראה לכם שאנשים חותכים את האבוקדו שלהם לצורת ספירלה סתם ככה לעצמם?

בא לכם גם להוציא את העיניים לכולם? הנה כמה טיפים מעשיים:

רוצים לצלם ביצת-עין?

הכינו מראש את כל מה שיופיע במנה, חיתכו ירקות, בחרו צלחת, כוס ומפית ורק ברגע האחרון הוסיפו את החביתה וצלמו מיד.

איך מצלמים יוגורט עם פירות וגרנולה?

סדר-סדר-סדר!

קבלו טרנד לוהט בשנתיים האחרונות. ממלאים את הקערה ביוגורט לא נוזלי מדי, בוחרים מפית מתאימה ומניחים מתחתיה, מניחים כף גרנולה בצד ומסדרים את הפירות בצורה סימטרית ויפה, בסבלנות. פירות גדולים (שזיף, בננה, קיווי) נחתוך לפרוסות דקות, ופירות קטנים אפשר לסדר בשורה. וכמובן ככל שזה יותר צבעוני - יותר טוב.

למה עושים את זה? כי בסופו של דבר מתקבלת תמונה מאד יפה, אסטטית, מגרה, יש מצב שאנשים אוכלים הרבה יותר מוזלי ויוגורט בזכות התמונות האלה!

אז בואו נסכם:

בחרו נושא פוטוגני - לא מרק פטריות אלא ארוחת בוקר, משהו בריא וצבעוני.

בחרו צלחת בהירה והניחו אותה בבית במקום מואר ע״י אור טבעי, ליד החלון.

סדרו ירקות או פירות לפי צבעים, או סתם מסודר, הניחו סכו״ם וחצי כוס קפה שיראה אמיתי, ולבסוף הכינו טוסט עם ממרח כלשהו ועליו מסודרים ירקות באופן יפה - עגבניות שרי, אבוקדו. הוסיפו זיתים, לחם וכל מיני דברים קטנים שמוסיפים לאווירה.

אגב אפשר לשים ביס קטן באחת הפרוסות - תוספת נקודות באמינות!

רוצים עוד טיפים מושלמים לצילום? הם מחכים לכם בקורס צילום האוכל של אפרת ליכשטנשטט! היכנסו!